שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ס״ז (ו׳)

והנה בטורי אבן בחגיגה יו"ד הקשה בהא דאמרו בנזיר דף ל"ב שטפוהו רבנן לר"א ואוקמוהו בשיטתייהו דס"ל ג"כ דאין פותחין בנולד והקשה הא ר"א ס"ל כב"ש דאין שאלה בהקדש כדאמרו בערכין כ"ג והרי בנזיר דף ט' אמרינין דב"ש ס"ל ג"כ דאין שאלה בנזירות וא"כ י"ל דלכך לא פליג ר"א דהא אין שאלה בנזירות ול"ש שישאל ובסיפא דכבר חרב הבהמ"ק אף ב"ש מודים דהא לא חל אף רגע אחד וכמו בנגנבה בהמתו ואח"כ נדר דלא חל אף לב"ש כמ"ש התוס' שם ד"ה ואם וה"ה כאן והיא קושיא עצומה ולפע"ד נראה דע"כ לא אמרינן דאין שאלה בנזירות לב"ש רק היכא דיש מקום שיתקיים הנזירות רק שאירע דבר שמתחרט בזה יש לומר דנזיר דאקרי קדוש אין לו שאלה כמו בהקדש לב"ש דאלים קדושתו אבל כאן שחרב בהמ"ק וא"כ ל"ש כעת ענין נזירות כלל דא"א להקריב קרבנות טהרה דאין מקדש ומזבח ומה"ט הי' להם פתח בכה"ג דנודע בבירור דאם היה יודעים שיחרב בהמ"ק לא הי' נוזרים אף ב"ש מודים דיש שאלה בנזירות ול"ד לנגנבה בהמתו אח"כ דחל הנזירות משום דשם אפשר להתקיים בבהמה אחרת ובלא"ה נראה כיון שעלו מן הגולה והיינו דבח"ל ל"ש כל כך נזירות כמבואר בנזיר י"ט דלב"ה אם עלה לארץ נזיר בתחלה א"כ י"ל דבכה"ג ודאי שייך שאלה דהרי גזרו טומאה על ח"ל א"כ ל"ש כ"כ נזירות בחו"ל ועיין רמב"ם ספ"ב מנזירות וא"כ בכה"ג ודאי שייך שאלה ואף די"ל דעלו לא"י משום הקרבת הקרבנות מ"מ י"ל דעלו כדי לקיים בא"י הנזירות ובכה"ג יש לומר דשייך שאלה אף לב"ש עוד יש לי לומר דבר חדש דהנה במה דאין שאלה לנזירות לב"ש כתב רש"י בנזיר ט' משום דכהקדש דמי דכתיב קדוש יהי' גדל פרע והנה בתענית יו"ד נחלקו שמואל ור"א דשמואל ס"ל דנזיר נקרא חוטא וקדוש קאי על גידול פרע ולר"א קאי קדוש על הנזיר דכשהוא נזיר טהור נקרא קדוש והיינו דכל שיכול למוד עצמו שיהי' טהור נקרא קדוש כדאמרו בנדרים ולפ"ז זה ודאי דמה דאין שאלה בנזירות לב"ש הוא משום דאקרי קדוש והיינו כשיכול להיות בטהרה דאם נימא דהשערות קדושות א"כ למה לא יוכל לשאול על הנזירות ולא יהי' השערות קדושות דהיינו אסור בהנאה וע"כ דתואר הקדושה חל על הנזיר עצמו ועיין מהרי"ט ח"א סי' נ"ג נ"ד ולפ"ז כל שחרב בהמ"ק ולא יוכל לסבול הנזירות שוב בטלה קדושתו ושוב יוכל לשאול על הנזירות ודו"ק היטב כי חריף הוא עוד יש לי לומר דבר חדש דטעמיהו דב"ש דס"ל דאין שאלה להקדש הוא משום דס"ל דקדושת הגוף וקדושת דמים לא פקע בכדי ולכך לא אזל ע"י שאלה הקדושה דהוה כנפקע בכדי דכל דכבר חל הקדושה לא פקע בכדי וב"ה ס"ל דכל שמתחרט הוה כאלו לא חל ההקדש כלל ולפ"ז גם בנזירות כיון דחל עליו תאר הנזירות דהוא ענין קדושה לא פקע בכדי ולפ"ז נ"ל ברור דכל דחרב בהמ"ק א"כ לא נפקע על ידו הקדושה רק דהוה כפדאן אחרים והרי א"א להשלים נזירותו ובלא"ה ע"כ תפקע קדושתו שא"א לו להקריב הקרבנות א"כ שוב מועיל שאלה אף לב"ש ודו"ק היטב.