שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ס״ו

להרב החריף מוה' מרדכי זאב מוראהביעש ני'. אשר שאל מעלתו בהא דאמרו בנדרים דף נ"ט הא למאה תעלה ומשני בתרומה ביד כהן והקשו מסיפא דתנן אם היה תרומה טהורה המכר לכהן ומשני בתרומה שנפלה לו מבית אבי אמו כהן ואמאי לא משני כשכבר אכל החולין דתו ל"מ לשאל עוד על התרומה דא"כ אכל טבל למפרע הנה יפה שאל והנה לכאורה רציתי לומר כיון דעכ"פ על התרומה יכול לשאל ומידי תרומה יצא אף דיעשה איסור מקרי איתא בשאלה ועיין ט"ז סי' שכ"ג ועיין ברא"ש בנדרים שם ד"ה והרי אך זה דחוק דכיון דיעשה איסור פשיטא דהחכם לא יתיר לו שיעשה איסור על ידו ואיסור כרת הוא ופשיטא דלא מקרי בשביל זה דשיל"מ ועיין צ"צ סי' ס"ט אך לפע"ד נראה דבר חדש דלכאורה ק"ל בסיפא דתנן ימכר לכהן חוץ מדמי אותה סאה ופירש הר"ש בפ"ה דתרומות משום דצריך לקיים מצוה נתינה לכהן וק"ל הא שיטת הר"ן דאף לצי"ש אינו חייב לשלם כשמזיק מתנות כהונה כשאכלן או הפסידן וקשה הא כאן נתערב ואינו בעין ואמאי לא יתן לו גם דמי אותה סאה דהא כבר הפריש ונעשה מתנות כהונה והרי נתערב ואינו בעין ולא גרע ממזיק מת"כ דפטור ולכאורה י"ל כיון דימכר לכהן א"כ אותו כהן יאמר לו כיון שע"כ מתנות כהונה יש כאן ואמאי אתחייב לשלם לך אך לפ"ז יקשה א"כ מ"פ הא במאה תעלה והא הוה דבר שיל"מ וקשה הא כשישאל יהיה לו הפסד דיצטרך ליתן לכהן תרומה אחרת משא"כ עכשיו דתעלה ונתבטל א"צ להפריש תרומה אחרת וכל דהוה לי הפסד ל"ש דבר שיל"מ והיא קושיא נפלאה וצ"ל דבאמת כיון שעולה באחד ומאה ונעשה חולין שוב הו"ל המותר טבל דהא התרומה שהפריש ממנו כבר נעשה חולין והו"ל כלא הפריש עדיין תרומה מידי דהוה אם שאל עליו דנפקע ממנו שם תרומה וכמ"ש כאן דנעשה חולין גמורים ונהפך התרומה להיות חולין ולפ"ז מיושב הקושיא הנ"ל דאם נימא דמיירי שכבר אכל חולין א"כ בשעת מעשה כדין אכל א"כ יקשה אמאי תמכר חוץ מדמי אותה סאה הא הו"ל מזיק מתנות כהונה דפטור ול"ש לומר דהמותר הו"ל טבל דהא כבר אכל ואותו סברא שכתבתי לעיל לא ס"ל להש"ס דסוף סוף יאמר לו המוכר גם אותה סאה כבר נעשה שלי וט"ה לבעלים וצריך ליתן כל התרומה [וגם יכול למכור לכמה כהנים ולא ישאר בידי הכהן בודאי חלק של תרומה] ודו"ק ובזה מיושב גם מה שהקשה מעלתו דלמה צריך לאוקמא בנפלה מבית אבי אמו כהן הא גם בנפלה לו מבית אביו כבר ליתא בשאלה ולפמ"ש א"ש דא"כ אמאי לא יתן גם בעד אותה סאה וטבל ל"ש דכבר נאכל המותר וא"ל דנוקי דנפל לו גם החולין דזה דוחק לאוקמא וטפי עדיף לאוקמא בנפל מבית אבי אמו כהן ודו"ק. ובגוף הקושיא נראה לפע"ד דבאמת יוכל לשאל על התרומה ול"ש לומר דא"כ אכל למפרע טבל דהרי קי"ל דחטה אחת פוטרת את הכרי ונמצא לפ"ז כל הסאה תרומה שנתערב זה אינו רק מדרבנן דשערו חז"ל כמה שיעור נתינה לכהן בארבעים עד ששים אבל עכ"פ לענין תיקון שלא יהי' טבל זה יוכל לשאול דהרי חטה אחת פוטרת וא"כ אותה חטה עכ"פ יהי' דבר שיל"מ ולא יבטול וכיון שאין ברירה ולא נודע איזה חטה הוא תרומה שוב מהראוי שלא יבטל דהרי יש לו מתירין דכל חטה יכול להתבטל דדלמא אינה אותה חטה שנשאר תרומה וא"כ שוב כל חטה וחטה הו"ל דבר שיש לו מתירין דיכול לשאל עליה וא"ל דלא הוה שיל"מ כמו ענבים שבגגית דלא ניכר האיסור קודם התערובות כמבואר בסי' ק"ב דז"א דכאן באמת עד שנשאל עליו הי' איסור וחטה אחת נשארה באיסור הקדום רק שלא ניכר איזהו בזה שפיר ניכר האיסור קרינן בי' ובזה ניחא מה דיש להקשות דאמאי בנפלה לפחות ממאה תרקב והא יכול לשאל על התרומה ולא ישאר רק חטה אחת ונגד חטה אחת שוב יהי' יותר ממאה ואחת משום דאותה חטה לא תבטל מיהו בלא"ה לא קשה מהא דתרקב וכמ"ש בט"ז סי' שכ"ג ס"ק ב' ובנקה"כ שם כ"א לפי דרכו.