ובזה יש לישב קושית הב"ש סי' נ"ג ס"ק יו"ד שהקשה על נדונית חתנים דמ"ש מהפוסק לזון בת אשתו דאף שאשתו כבר מתה חייב לתת מזונות לבת אשתו ואף שיש אומדנא שלא התחייב לתת לה אלא בחיי אשתו ומשום דלא אמרינן אומדנא בהודאה ולפמ"ש א"ש דשם ג"כ הבת יורשת אמה דלאמה נתחייב לתת מזונות לבת אשתו וא"כ עיקר ההודאה לבת אשתו ולא נקראת מוציאה דהא הודה שחייב לה ואינה נקראת מוציאה דהוא באה מכח אמה ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ס״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.