שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ס״א (ד׳)

והנה אחד מהתלמודים שאל ע"ד מ"ש הש"ך בסי' ע"ג ס"ק יו"ד דהת"ח ובד"מ הבין דמ"ש הטור דפולטת ואינה בולעת קאי גם בחליטה דבדיעבד סמכינן על הא דפולטת ואינה בולעת והש"ך דחה זאת וע"ז תמה דהיאך אפשר לומר כן דהא בש"ס מבואר להיפך דר"ה חלטו לי' בחלא וסבר ר"פ למימר חלא אסור וא"ל אי חלא אסור איהו נמי אסור כי היכי דפליט הדר בלע [פירש"י כיון דצומת חוזר ובולע מאחר שאינו טרוד לפלוט] הרי דלא אמרינן לגבי חליטה הסברא דפולטת ואינו בולעת ולכאורה יפה הקשה אבל לק"מ אחר העיון דבאמת יש לנו סברא דפולטת ואינה בולעת והיינו שאין לה כח המושך כפירוש הרמב"ם וכמ"ש למעלה ורק דדחינן בכבדא דאיסורא וכמ"ש בכו"פ די"ל דמיירי בחליט לה מקודם ואין ראיה מהמשנה ולפ"ז מאן דס"ל דחליט לה בחלא ולא סמך על המשנה דפולטת ואינה בולעת והיינו ע"כ משום דס"ל דהכבד פולטת כשאר בשר ולא סמך על המשנה ודחה לה כמ"ש הרמב"ם וכמ"ש הר"ן והב"י או כמ"ש למעלה א"כ שפיר אמרינן דאי חלא אסור גם הכבד נאסרת דהדר בלע אבל אנן בדידן דמספקינן אם אולי קי"ל כהמשנה דכבד אין דרכה לבלוע והרבה פוסקים פסקו כן א"כ אף דלא בקיאינן בחליטה סמכינן דבדיעבד לא נאסרה הכבד דפולטת ואינה בולעת וז"ב כשמש ובזה יש לישב גם קושית הש"ך דלכך סמכינן על פולטת ואינה בולעת משום דאנן לא בקיאינן בחליטה וא"כ החלא יהי' אסור ושוב תהי' נאסרת הכבד דהדר בלע ועכ"פ אינה טרודה כ"כ רק דהחומץ לא בקיאין אולי בלע וע"ז אמר דבדיעבד סמכינן דפולטת ואינה בולעת ודו"ק היטב כי נכון הוא. והנה ביום שביעי של פסח שנת רי"ג הגיד לו אחד מלומדי למד דמ"ש הט"ז ביו"ד סי' קכ"ג ס"ק י"ג בשם מהרלב"ח בתשובה סי' מ"ח דצימוקים לאחר שנשרו שלשה ימים במים נעשה יין אף בלי המשכה ע"ש מה שהצריך ג' ימים הוא משום דהרלב"ח דעתו בסי' קכ"א דבעי כבוש שלשה ימים שיהיה כמבושל אבל לדידן דסגי ביום אחד לענין כבישה גם בצימוקים נעשה כבוש והביא ראיה מהא דכתב הרא"ש פ"ק דכתובות דמי שאין לו יין לברכת אירוסין ישרה צמוקים במים ויברך עליו בפה"ג ע"ש הרי שלא הצריך שלשה ימים והנה לכאורה אמרתי ראיה לדבריו דהרי הך דינא דמהרלב"ח מוזכר בש"ע שם סי"א בהג"ה וע"ש בד"מ ובש"ע שמציין מקורו מאו"ה סי' כ"ב בסופו ומשו"ת הרלב"ח הנ"ל יקשה למה לא הזכיר הדין של המהרלב"ח דבעי ג' ימים ועל כרחך דהרמ"א לשיטתו דהכריע בסי' ק"ה דסגי במעל"ע ה"ה כאן לא בעי ג' ימים אלא שעדיין קשה למה לא הזכיר מעל"ע עכ"פ ודוחק לומר דכיון שנשרה הצימוקים שיש להם כח יין בעצמותו הוה דבר חריף כמו ציר וחומץ דסגי בשעה מועטת דזה דוחק ובאמת בסי' קכ"ג ס"ק כ"ג הביא הך דהרא"ש לענין אירוסין ואפ"ה העתיק בס"ק כ"ב שם דברי המהרלב"ח הנ"ל ולא הרגיש כלל שבש"ע כאן ובסי' ס"ב באהע"ז לא כתב כלל דבעי מעל"ע והנה בהביטי ברמב"ם מצאתי בפי"ז ממ"א הי"א שכ' דיין תפוחים ויין רמונים מותר לשתות בכ"מ ע"ש ולא כתב מקור לזה הכ"מ וזה נזכר בע"ז דף ע"ב ואח"כ כתב הרמב"ם יין צימוקים הרי הוא כיין המתנסך הנה זה הדין של או"ה ובכ"מ כתב שם דבעי המשכה וברלב"ח שם מבואר דלא בעי המשכה ועיינתי באו"ה וראיתי שמזכיר דין זה בשם הרמב"ם וצ"ע על הד"מ וכל האחרונים שנמשכו ולא הזכירו הדין בשם הרמב"ם וגם על הרמב"ם תמוה קצת שלא הזכיר הדין של צמוקים בפי"א שם ובפי"ב וי"ג ששם מקור דיני יי"נ וגם לא נודע מקורו של הרמב"ם ועיין באו"ח סי' ר"ב סי"א לענין ברכת בפה"ג וברכה האחרונה נחלקו שם וע' ט"ז סי"א שכלם הביאו דברי הרלב"ח הנ"ל דלא בעי המשכה ומצאתי במגן גיבורים שם שחלקנו דבהמשיך סגי אף ביום אחד ובשעה מועטת ובלא המשיך בעי שלשה ימים וא"כ א"ש הכל ובזה מיושב מה דביו"ד לא העתיק דברי המהרלב"ח משום דיש חילוק בין המשיך ללא המשיך ודו"ק ומצאתי בשיעורי רז"ה בהגהותיו על יו"ד סי' קכ"ג שכתב על דברת הש"ך ס"ק כ"ג שכתב ולכ"ע כל היכא דמברך בפה"ג אסור במגע וע"ז תמה דהרי יין מבושל או שיש בו דבש ופלפלין דמברך בפה"ג ומ"מ אינו אסור במגע ועיין או"ח סי' ר"ב סי"א וכן יין שלא נמשך דבפה"ג מברכין כמ"ש המ"א סי' ק"ז ומגע יי"נ אין בו וצימוקים כל זמן שלא נמשכו מברך שהכל כמבואר סי"א שם ולענין יי"נ יש בו ע"ש והנה מ"ש מצימוקים באמת הט"ז והמ"א חולקים ע"ז אבל שאר דבריו נכונים לפע"ד וא"כ לק"מ מברכת אירוסין ודו"ק ועיין ח"א הל' יין נסך ובהגהותי ליו"ד.