שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן א׳ (ה׳)

ובזה אמרתי דבר נחמד מ"ש רש"י דוקא בש"ה צריך בפנ"ח ולא בשליח לקבלה והר"ן כתב הטעם דנגמר הגט על ידו ותמה הפ"י דמה בכך הא חיישינן ללשמה ושאין עדים מצויין לקיימו וכ"כ במק"א כמה ענינים ולפמ"ש א"ש דבשלמא בשליח להולכה בא במקום ומכח המשלח א"כ נאמן הבעל יותר כשיבא ויערער אבל בשליח לקבלה הוא בא מכח האשה וכל שקיבל הגט נגמר הגירושין א"כ שוב אין לו עסק עם הבעל וא"כ אינו נאמן הבעל יותר ממנו וז"ב ודו"ק ובזה מיושב היטב קושית הפ"י שהקשה דא"כ היאך קתני בעבד דשוה למוליך ולמביא והא בעבד שליח להולכה הוה כש"ק ולפמ"ש א"ש דניהו דהוה כש"ק אבל עכ"פ אינו בא רק מכח האדון והוא נאמן יותר ושפיר צריך בפנ"כ ובפנ"ח ובזה מיושב קושית התו' בהא דקתני הוא עצמו שמביא גיטו א"צ שיאמר בפ"נ והקשו בתו' דלענין חשש לשמה מה נ"מ בזה ע"ש ולפמ"ש א"ש דניהו דיוכל בעצמו לערער אבל מה"ת יהיה נאמן כיון שהגיד בראשונה דכשר הוא דבשלמא לגבי השליח העד הראשון נאמן יותר אבל לגבי עצמו אינו נאמן לחזור ולהגיד וז"ב מאד ודוק היטב כי נכון הוא.