שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ס״א (ב׳)

והנה בכבד שלוק שהאריכו בזה הנה ר"י בנו של ריב"ב אמר דשלוק נאסרת ולא נודע הטעם ורש"י פירש שלוקה הרבה מאד ובאמת דברי רש"י סותרים דבנזיר מ"ה פירש רש"י שלוק שאינו מבושל כ"כ ועיין בשו"ת זקני בעל ש"א שם שהאריך בזה אמנם זה רבות בשנים הראיתי דכבכד צריך שילוק יותר הרבה כדאמרו במדרש רבה פ' בא כי אני הכבדתי את לבו ככבד הזה שהוא מתבשלת שנית ונכנס אריסטות בתוכה ופירש היפ"ת שנעשה ככבד שאחר שנתבשל שנית ונתבשל הרבה ונכנס בתוכו אריסטוס שהוא קשוי ואוטם ונתקשה וגם פרעה נתקשה הרי חזינן שדרכו של כבד להתבשל הרבה ובכ"ז הוא מוקשה ואטום וסתום ולכך מבושל אינה נאסרת ושלוקה יותר מדאי נאסרת דע"י הבישול הרבה היא יכולה לקבל טעם מהדם וא"כ היה אפשר לומר דבכבד מבושל להתיר אבל דברי רבינו מבוארים ודו"ק. ומן האמור נראה ברור כמ"ש הפר"ח ס' ע"ג ס"ק א' דרש"י פירש כשיטת ר"ת ולא כהתירוץ השני של התוס' והיינו כמו שפירשתי לדעת רבינו דאביי דסובר דדם שמלחו מותר ממילא גם בדם הכבד שקרוש שמותר כמ"ש ובאמת מה דאמרו אח"כ דם דאורייתא צ"ל דר"ז ס"ל ג"כ כרבא דדם שמלחו ובשלו עובר עליו ובזה יתישבו קושית התוס' על ר"ת שם.