שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ו׳ (ב׳)

והנה המהרי"ט בראשונות סי' ס"ט וכ"כ המהריט"ץ סי' י"ז לחלק דדוקא היכא דמתקן האיסור במה דנימא דל"מ הוא דאמרינן דל"מ כדי שיתקיים מה שגזרה התורה אבל היכא דאף דנימא דל"מ העבירה כבר עשה בזה לא אמרינן דל"מ ובזה יתיישב הרבה קושיות וראיתי להשעה"מ פ"ג מגירושין שהקשה דלדבריהם מה פריך בתמורה דף ה' מאלמנה לכ"ג דיש קידושין ויש עבירה ואמאי לא נימא דל"מ ומאי קושיא הא קידש ולא בעל אינו לוקה לרבא כדאמרו בקידושין דף ע"ח וא"כ עיקר העבירה הוא במה שבעל והבעילה כבר חלף הלך לו ע"ש ולפע"ד נראה דבזה לא שייך זאת דע"כ לא כתב המהרי"ט חילוקו רק בדבר שהעבירה כבר נעשה ואין שום נ"מ כעת במה שכבר עבר כגון בשוחט בשבת וכדומה אבל באלמנה לכ"ג וכדומה אטו כעת כבר עבר העבירה הרי גם כעת על כל בעילה ובעילה עובר בלא יקח ולא יחלל וא"כ כיון שגם כעת נ"מ אם הקידושין חלו או לא לענין לא יקח דניהו דבאלמנה לכה"ג בבעל בלא קידושין ג"כ עובר כדאמרו בקידושין שם אבל בלא יקח לא יעבור וכיון שגם כעת עדן האיסור ממשמש ובא שפיר שייך לומר דל"מ וז"ב כשמש ובזה מיושב היטב מה שהקשו בתוס' שם משוחט חמץ על הפסח דלפסול וכן בצורם אוזן בכור והקשה בשעה"מ דלדברי המהרי"ט אין קושיא מכ"ז דהרי כבר עבר ולפמ"ש א"ש דהרי קי"ל דאחד השוחט ואחד הזורק והמקטיר כלם עוברין וכן במטיל מום בבע"מ ג"כ נחלקו במנחות דף נ"ו אם עובר ולפ"ז הא דעת המלמ"ל פ"א מק"פ הלכה ה' דבקרבן פסול אינו עובר משום לא תשחט על חמץ דם זבחי וא"כ שפיר מקשה דנימא דיפסול הפסח ושוב לא יעבור המקטיר והזורק וכן בבע"מ אם כבר נפסל שוב לא יעבור וז"ב וע"ז כתבו דיש בירושלמי להכשיר שהיא היא הירושלמי שהובא במלמ"ל שם ובזה אמרתי דבר נחמד ליישב קושית המלמ"ל שם בהא דמשמע מהירושלמי דאי לאו קרא הו"א דנפסל הפסח כיון דעבר אמימרא דרחמנא והרי במנחות דף נ"ד פריך ואימא לא תאפה חמץ למיקם גברא בלאו ואפסולי לא מפסל ולפמ"ש א"ש דבשלמא אי לאו דגלי קרא דהפסח כשר הו"א דבפסח פסול אינו עובר וא"כ שפיר שייך לומר דל"מ וא"ל דלא נתקן האיסור בזה דז"א דהרי באמת נתקן האיסור עכ"פ מכאן ולהבא שלא יעבור אבל שם שפיר פריך דאימא דלמיקם בלאו הוא דאתי דל"ש לומר דל"מ דלא נתקן האיסור דהרי גם מחמץ אחר מחמץ עובר וא"כ אינו מתקן האיסור וא"ל דזה מקרי פסולו ע"י ד"א ואינו עובר דז"א דהאי לא תאפה קאי על גברא ולא על החמץ להס"ד כעת ודוק כי קצרתי.