שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן נ״ט (ג׳)

והנה הפני ארי' בב"ק שם כתב כאן כיון דחייב מלקות אפיגול כדאיתא להדי' בזבחים דף כ"ב א"כ אמאי מתחייב בתשלומין ע"ש ונפלאתי על דבריו דמ"ש דבזבחים דף כ"ב מבואר כן לא מצאתי שם וכוונתו לדף כ"ט שם דמבואר דהמחשב בקדשים לוקה אבל לא סיימו קמי' דמר דשם מבואר דלר"י היא דלאו שאין בו מעשה היא ור"י ס"ל דלקי וא"כ לדידן דאינו לוקה על לאו שאין בו מעשה ממילא אין כאן קושי'. גם מ"ש דיש חילוק בין היכא דעביד מעשה ובין היכא דמפגל בדיבור דאינו לוקה במחכ"ת לא ידעתי דלמ"ד לאו שאין בו מעשה לוקה אין נ"מ בין מעשה לדיבור וע' הגהת מלמ"ל פי"ג מפסולי המוקדשין ובשו"ת נו"ב מהד"ק חו"מ סימן קס"ח וע' שטה מקובצת ב"מ דף מ"א ובחבור מגן גבורים סימן ל"ב באורך ואינם לפני כל הספרים ולדידן ל"ש לחייב דהא בפיגל לא עביד מעשה ואף דעקימת שפתי' הוה מעשה כבר האריך הנו"ב שם דפטור וע"כ דבריו תמוהים. אמנם אכתי קשה כיון דעכ"פ איסור בוודאי יעשה שמפגל בקדשים ל"ש כ"כ שיש לחוש שמא ילך ויפגל ומכ"ש במסור דפסול לעדות ולשבועה איך שייך שילך וימסור ולמה יצטרכו לשלם כלל דהא באמת היזק שאינו ניכר הוא והוא קושיא גדולה וצ"ל כיון דאינו לוקה בשביל דאינו במעשה רק דיבור בעלמא וא"כ יש לחוש שמחשבו לקל ודיבור בעלמא היא ויש לחוש שיעבור דלא יחשוב בעיניו לאיסור ומה"ט בלאו שאין בו מעשה לא נפסל לעדות ולשבועה כמ"ש התומים סימן ל"ד ס"ק א' דלא משמע ליה לאנשי כ"כ לאיסור וה"ה כאן חשו שלא ילך ויפגל וימסור דמחשב דאינו רק דיבור בעלמא ולפ"ז נ"ל ברור דכל שתקנו שישלמו א"כ שוב יהיה נחשב להם לאיסור חמור דהרי אף שלא עשו רק דבור בעלמא אפ"ה מחייבין אותם ממון וא"כ שוב אין צריך לשלם ממיטב דבאמת היזק שאינו ניכר היא ול"ש שמא ילך דהא באמת איסור הוא וכל דחייב לשלם שוב הם יודעים שאיסור הוא ושוב לא יכלו לפגל ולמסור ומעתה ז"ש בב"ק בקדשים לא קמיירי והיינו שבודאי לא יפגל וא"כ שוב אין צריך לשלם ממיטב וכן במסור בדיבורא לא קא מיירי והיינו שהיא היזק שא"נ ופטור עכ"פ ממיטב כנלפע"ד וא"כ דברי הש"ס ודברי רש"י אחת הם ודו"ק דברי הכותב בנחיצה הד"ש באהבה.