שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן נ״ח (ג׳)

אמנם בגוף הדין יפה כתב מעלתו דאף להרמב"ם אין כופין שהרי הוא יכול לישא אשה אחרת עליה ואף דמצד חר"ג א"י לישא ב' נשים יפה האריך מעלתו דכיון דר"ג לא גזר עד עולם ואינו רק חומרא בעלמא בוודאי לא שייך לטעון מאוסה עלי ואני מוסיף לפמ"ש הר"ן בפ"ב דפסחים דע"י מה שהחמירו חז"ל לא יכול להיות קולא עי"ז ע"ש לענין חמץ בפסח דשפיר מקרי דשיל"מ אף שחכמים אסרו ומכ"ש כאן דבאמת להרא"ש שהיא טוענת מאיס עלי אין כופין ומכ"ש לאחר חר"ג א"כ כ"א יטעון מאוסה עלי ולא הועיל רגמ"ה בתקנתיה כמ"ש מעלתו בשם הג"מ בפכ"ד מאישות לענין טוען שזינתה דאינו נאמן ואני תמה שלא ידע מעלתו שהוא ש"ע מפורש באה"ע סי' קע"ח ס"ט בהגה ועי' בספר בני אהובה ובשו"ת נו"ב מהדו"ת חלק אה"ע סי' י"ב ע"כ הדין פשוט דאינו יכול לטעון מאיס' עלי ומ"ש מעלתו לענין מזונות הדבר פשוט כמ"ש מע"ל בשם הח"מ סי' ע"ז אמנם אם היה יכול להביא קצת רגלים לדבר שהיא מאוסה עליו עיין לדו"ז בישועות יעקב סי' ע"ז בפירוש הקצר שהביא שהבעל יכול למנוע ממנה מזונות בכה"ג אמנם לדעתי לא יגיד לו מעלתו זאת שחוששני שאולי יתן יד לפושעים וד"ל ומ"ש מע"ל בדברי הירושלמי יומ' פרק שני שעירים בפלוגתא דב"ח נדחין עיין בירושלמי הנדפס בזיטאמיר אולי ימצא מבוקשו שם בהגהותי ובפני משה שם כי אני טרוד מאוד ומה שחידש בהך דב"ח אינן נדחין דזה דוקא בקדושת הגוף רק דהיתה נדחה מהקרבה בזה אמרינן ב"ח אינן נדחין אבל בקדושת דמים דאילו לא הקדישו אלא קדושת דמים אף דקי"ל דאומר דמי בהמה זו עולה אם היתה ראויה ליקרב עולה תיקדש קדושת הגוף בכה"ג כל שנדחה שוב נדחה לגמרי ול"ש בזה ב"ח אינן נדחין כיון דהוא בעצמו לא הקדיש קדושת הגוף רק לדמים ובשעה שהקדישה לא היתה ראויה לקדושת הגוף שוב אמרינן דלא קדוש רק קדושת דמים דלא נדחה מקדושה שהיה עליה והאריך בזה והנה באמת הדברים ראוים לאמרם אמנם לפע"ד אינו נכון דכל דאמרינן דאם הקדישו לקדושת דמים הרי זה קרב עולה שוב ממילא הוה כאילו הקדישו לעולה ושייך לומר ב"ח נדחין דהוה כאילו אמר מתחילה שיהא עולה כנ"ל ולרוב הטרדה לא אוכל להאריך בראיות לזה.