שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן נ״ז (ג׳)

מ"ש להקשות לפמ"ש האחרונים דלשטת רש"י דטעם כעיקר לאו דאורייתא ולא ילפינין מגיעולי עכו"ם א"כ גם בב"ח דוקא טעם הבא מן הממש הוא דאורייתא ולא טעם הבלוע בכלי ובזה מיישב בחתם סופר קושית הכו"פ ס' צ"ח ס"ק ב' על הרשב"א ע"ש וע"ז הקש' מהא דאמרו בחולין דף צ"ז קדירה שבשל בה תרומה לא יבשל בה חולין קדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בשל בנ"ט בשלמא תרומה טעים ליה כהן אלא בב"ח מאן טעים לה ולפי דברת האחרונים מה קושיה הא בלוע בכלי אינו רק דרבנן וספיקא דרבנן לקולא הנה יפה הקשה וכיוון לדעתי שגם אני הקשתי כן כי מקור הדבר דבלוע בכלי אינו דאורייתא בב"ח מקורו מהר"י בן לב וגם אני ישבתי קושית הכו"פ טרם שזכינו להשו"ת חתם סופר והקשיתי ג"כ קושית מעלתו אמנם אני ישבתי הדבר דע"כ לא אמרינין ספיקא דרבנן לקולא רק בדבר שכבר נעשה אמרינין דבדרבנן אזלינין להקל ואמרינין שבודאי לא הוה איסור אבל כאן היאך אפשר דנאמר ספק דרבנן לקולא ובודאי אין כאן טעם דהא באמת יוכל להיות שיטעום טעם בשר בחלב ואיך נאמר ספיקא דרבנן להקל ונימא שבודאי אין כאן טעם דמה נעשה אם יטעום בו טעם בב"ח ועבר על דרבנן ולכך שפיר הקשה מאן טעים לה וז"ב לפענ"ד.