שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן נ״ד

לחכם אחד. ע"ד הדגים שיש להם קשקשים ואינם נקלפים כ"א ע"י ששורין אותם במים רותחין הנה כבר הי' לעולמים וכבר כתב בס' אהל מועד הובא בפר"ח סי' פ"ג ס"ק כ"ו הדג שקורין איש טודאי"ן מותר ויש שאוסרין אותו והרמב"ן בדקו ושרה אותו במים רותחין ונשתיירו קשקשין הלכך מותר וגם ר"ת מתיר עכ"ל הן אמת שלכאורה יש לעיין מנ"ל להרמב"ן זאת דלמא דווקא היכא שנקלף ביד או בכלי לא מה שצריך לשרות במים רותחין אבל באמת הרמב"ן לשיטתו דהוא חידש זאת דקשקשים צריכים להיות נקלפים ולא קבועים ואם א"א לקלפם כלל הוא דאסור וכמ"ש בפרשת שמיני דקשקשים הוא דוקא מה שהם נקלפים דאל"כ לא מקרי לבוש וכ"כ הרב המגיד פ"א ממ"א בשמו וכן הוא בש"ע ס"א בהג"ה ובאמת לולא שאיני כדאי להתאבק בעפר רגליהם אף כי להשיב על דבריהם הקדושים הייתי טוען עליהם מהא דאמרו בע"ז דף ל"ט האי צחנתא דבב נהרא שרי מ"ט וכו' אלא משום דמלוחי והאי דג טמא כיון דלית ליה קלפי בדוכתא דמליחי מיא לא מצי קאי וכפי הנראה משום דהקשקשים מגינים ולכך דג טמא שאין לו קשקשים אינו יכול לעמוד במים דמלוחי ואי נימא כדברי הרמב"ן דקלפי צ"ל שיכולים להתקלף אבל כל שהם קבועים לא מקרי קלפי וא"כ אמאי יהי' מותר ניחוש שמא יש בו דגים שיש להם קלפין הקבועים ועומדים וא"כ ודאי הם מגינים עליו ומצי קאי ואפ"ה הם טמאים וע"כ דגם זה מקרי קלפין מיהו יש לדחות דבאמת זה כלל גדול דדג טמא אין לו קשקשים כלל דסנפיר וקשקשת הם סימני טהרה ומ"ש הרמב"ן דקשקשים היינו הנקלפים ולא הקבועים הוא דאם נמצא מיעוטא דמיעוטא מהדגים שיהי' לו קלפים הקבועים אינו סימן טהרה אבל פשיטא דרוב דגים טמאים אין להם קלפי כלל ול"ח למיעוטא שוב ראיתי בנו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' כ"ח שהקשה על הרמב"ן הנ"ל מהא דאמר בע"ז שם חזא דהוה בי' צמחי ושריא והיאך ידע אי נקלפים ביד ובכלי דלמא קבועים הם ולפמ"ש א"ש דבאמת זה הוא גופא סימן טהרה דהטמאים אין להם עפ"י רוב קלפים כלל וכל שיש להם קלפים ל"צ בדיקה כלל דל"ח למיעוטא כלל אברא דאכתי צ"ב דעכ"פ במקום שיכול לברורי מבררינן וא"כ הי' עכ"פ צריך לברר ובשלמא בהך צחנתא דבב נהרא שפיר יש לומר דאחזוקי ריעותא לא מחזקינן ובכה"ג א"צ אף לברר וכמ"ש הש"ך בסי' פ"ג ס"ק י"א כעין זה יעו"ש אבל כאן קשה אך לפע"ד בלא"ה ל"ק דכפי הנראה בש"ס דהקדים דהוה דמי לצלופחא או דדמי לשפר נונא וא"כ באמת הי' מקום להתירו דאפשר כבר נשרו בעת עלותו מהמים או שעתיד לגדל לאחר זמן דשרי כמבואר בס"א ורק משום דדמי לאותן הדגים שהיו טמאים הוא דרצה לאסור וכדאמרו דדמי לצלופחא ולשפר נונא ועיין בתוס' דף ל"ט שם ד"ה ה"ג ולכך כיון דחזא ביה קלפי א"כ חזי דנבדל מצלופחא שאין לו קלפים כלל א"כ לא אחזיק בי' ריעותא דמ"ש מכל הדגים דרואים אנו בו קלפים ושרי ולא בדקינן כלל וע"כ משום דמה"ת להחזיק בו ריעותא וה"ה בזה כל דנבדל מאותן הדגים טמאים דדמי לי' וז"ב מאד.