מ"ש ראי' לענין חזותא דלאו מלתא הוא מהא דאמרו בזבחים ע"ח ובכמה מקומות דר"י יליף דמב"מ לא בטיל בהא דקרי לי' דם הפר ודם השעיר ומה ראי' והא כיון דעמד מראהו נקרא דם הפר ודם השעיר וע"כ דחזותא לאו מלתא עי' בתוס' סוטה דף ט"ז ב' ומצאתי במנחת יעקב בכלל ע"ד שהרגיש בדברי התוס' הלז וע' משבצות סי' ק' ס"ק א' ואני הארכתי בזה בתשובה מ"ש לענין אם עמד דברי חי מעל"ע כגון דג חי בשכר מעל"ע אם מותר בפסח אי אמרינן כבוש כמבושל בדבר חי וע"ז הביא מהא דאמרו באהלות פי"א מ"ז כמה תשהה במעיה שלשה ימים וקשה הא מ"מ הוה כבוש כמבושל ושהה במעיה מעל"ע ולמה לא תטמא וילפינן איסור מטומאה לק"מ דהא הוה טומאה בלועה ולא מטמא.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן נ״ג (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.