שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן נ״ג

להרבני המופלג מה' משה מיאסע תמול לעת ערב הגיעני מכתבו והנה מה שהקשה בהא דנחלקו הפוסקים לענין אבילות אי אמרינן מקצת לילה ככולה וע' תוס' מ"ק כ"א והרמב"ם לא ס"ל כן וכתב הוא דיש ראי' ממה שהקשו התוס' בקידושין ל"ח בשם הירושלמי דליתי עשה דמצה ולדחי ל"ת דחדש וע"ז הקשה מע"ל דהא הוה מצה שאינה נאכלת לשבעה דבט"ו יהי' אסור רק בלילה מותר וע"כ מקצת הלילה ככלו והוה כאילו מותר לאכלו בט"ו והנה זה דברי הבל דבט"ו ודאי אסור ובלילה רק עשה דאכילת מצה דחי ואינו רק דחוי' אבל ביום אסור וגוף הקושיא שהקשה דאינו ראוי לשבעה כבד קדמוהו המחברים וע' בחידושי הגאון מהרצ"ה ז"ל הנספח לסוף ספר הפלאה בשבועות דף כ"ד שם ומה שהקשה בהא דאמרי בפסחים דף נ"ה והאיכא ארביסר וחמיסר ומקצת ט"ז והקשה הא עצומו של יום מותר וליכא אפילו מקצת ט"ז וע"כ כיון דליל ט"ז איכא שוב הוה מקצת לילה ככלו עיין בחיבורי יד שאול סי' רצ"ג ס"ק ה' ובאמת לפמ"ש רש"י עם זמן הקרבתו ל"ק אבל באמת דברי רש"י תמוהין דלאחר החורבן עצם היום מתיר וע"ש בחיבורי שהרגשתי בזה להיפך וע' בירושלמי שהקשה קושיתו באשר עוררני אחד מהחכמים אחר צאת חבורי לאור וע' בהגהותי ליו"ד מ"ש בזה ב"ה חדש בשם הירושלמי פ"ק דחלה.