שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ז (ז׳)

והנה במ"ש למעלה בשם הרדב"ז דאם מודה שבא עליה אפ"ה לא מקרי מודה בקנס ומחויב לשאנה ותמהתי עליו כעת נראה שלכאורה יש ראיה לדבריו מהא דפריך הש"ס בכתובות דף ל"ט וליתי עשה דולו תהי' לאשה ולדחי ל"ת ומשני דאי בעי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה כלל ופירש הרשב"א ח"א סי' ח"י בשם הר"י פלט דכל דעשה קלוש דיכולה לפטור עצמה לא מקרי עשה ואם איתא לימא דאי בעי הי' מודה ומפטר ולא מקרי עשה ולשיטת התוס' ישנים דמלמדין אותה כיון דעליה ליכא עשה א"ש ודו"ק ובזה יש לומר הא דכתב הרמב"ם דשניי' עליו אינו רשאי לשאנה ובכ"מ נדחק בזה ועמ"למל שהאריך בזה ולדידי קשה דעכ"פ ליתי עשה ולדחי ל"ת וכאן לא שייך תירוץ דאי אמרה לא בעינא כיון דאינו רק איסור דרבנן והיא אינה מוזהרת כ"כ ולמה ילמדה אותה שיבטל מ"ע מן התורה ולפמ"ש יש לומר דגם עשה קליש דהי' יכול להודות ולפטר דלא כרדב"ז והש"ס דאמר דאי בעי אמרה לא בעינא משום דס"ל מודה בקנס ואח"כ באו עדים חייב היכא דלא מחייב עצמו במידי והרמב"ם לא ס"ל כן ועיין במ"ל הלכות גניבה שהאריך בפרט זה ועב"ש סי' קע"ז ועוד קשה להרדב"ז במ"ש הרמב"ם בטוען פתיתי והיא אומרת נאנסתי דדעת הרמב"ם דנשבע שבועת התורה והראב"ד השיג עליו דלא מחייב עצמו במידי ע"ש וקשה הא מחייב עצמו שישאנה ומחייב עצמו בשאר כסות וצ"ע ובגוף דברי הרמב"ם שהבאתי למעלה דאם טוענת נאנסתי דאינה נאמנת באשת ישראל אם מת בעלה נפסלה לכהונה לפע"ד יש ראיה לזה מהש"ס ביבמות דף נ"ב ע"ב בהא דאמר רב עמרם אשת ישראל שנאנסה נפסלה לכהונה ותנא תונא וכן הבא על אחת מכל עריות וכו' והנה ביבמה מועיל אף בלי עדים ועיין מ"ל בפ"ב מיבום דא"צ עדים על היבום וא"כ ברישא קנה אף שהיא בעצמה אומרה שיבמה וא"כ ה"ה בסיפא אף באין עדים והיא עצמה אמרה נאנסתי נפסלה מן הכהונה וכמו דדייק ממשנה דנפסל' בכה"ג ה"ה באומרת בעצמה נאנסתי ודו"ק היטב.