שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ז (ג׳)

ובזה נפתחו לי שערי בינה בדברי הרשב"א שכתב בחידושיו לנדרים דף צ' על הקושיא דהא שויא אחד"א הביא הוא בשם הר"א ממיץ דתירץ דזונה לא מוזהרה לכהן אלא היכא דמוזהר הוא עליה והדבר תמוה וכל הבא בתוכו יתמה דאדרבא משם מותבין התוס' תיובתא כלפי סנאי' דהר"א והיאך הרשב"א הכניס זאת בתירוצו של הר"א וכבר תמהו בזה האחרונים ולפמ"ש א"ש דהר"א יסבור דטעם שויא אנפשא חד"א הוא מתורת נאמנות על עצמו ולפ"ז שפיר כתב כיון דעל אחר אין לה נאמנות וא"כ הבעל אינו מוזהר דע"ז לא מהמנת וכיון שכן הוא לא מוזהר עליה א"כ שוב היא אינה מוזהרת עליו גם כן ודו"ק היטב כי הוא נעים ונחמד אחר זמן רב מצאתי במאירי על נדרים דף צ' כתב לישב דברי הר"א כן ודו"ק.