והנה בגוף סברת התוס' דלא שייך ענ"ב היכא דמפסדת כתובתה קשה טובא היכא רמיזא זאת דלמא נתנה עיניה באחר ותקיף לה יצרא אף להפסיד ממון אך לפע"ד יש סמך לזה מהא דאמרו בכתובו' דף ל"ו הפודה את השבויה ומעיד בה ישאנה לא שדי אינש זוזי בכדי מעיד בה כדי לא ישאנה שמא ענ"ב הרי דחזינן דחשו על עד שמא עיניו נתן בה ואפ"ה כל שפדאה במעות אמרינן לא שדי איניש זוזי בכדי ואם פדיון שבוים דמצוה רבה הוא ולכהן דקדושתו חמירה וסמכינן דלא שדי זוזי בכדי מכ"ש דנאמנת לאסור עצמה על בעלה כל דמפסדת כתובתה ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ז (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.