אח"כ נתישבתי דל"ק מידי דהתוס' מקשים על רש"י דפי' משום דהכלל בל"ת והפרט בעשה וע"ז הקשו דהרי גם בעשה נכת' כלל וא"כ משום דהוי כלל במ"א ופרט במקום אחר לא מועיל כאן דהא גם בפרט נכתב כלל וא"ל דכל שנכתב בצידו תו לא הוי יוצא מהכלל אף שנכתב הכלל במקום אחר דז"א דהא כאן הפרט דכתיב בצד הכלל א"כ מנ"ל דלענין הל"ת לא יהיה יוצא מן הכלל ואף דנכתב בצידו הא לא כ' בצידו בל' ל"ת וא"כ שוב י"ל דיוצא מן הכלל ללמד על הכלל כולו דא"ל דהוה כלל בל"ת ופרט בעשה דז"א דהרי גם בצד העשה יש כלל וא"כ לא מועיל מה שהעשה בפרט והכלל בל"ת וא"ל משום דהכלל ופרט מרוחקים ז"א דהרי הכלל הוא בל"ת והפרט הוא בעשה וא"כ אין ענינים שוה ואדרבא בשביל זה אין מועיל מה שהם מרוחקי' ומה שהכלל בל"ת ופרט בעשה אינו מועיל דהא יש בעשה כלל כנלע"ד לפי חומר הנושא ואין אתי שום ספר לעיין בזה דברי הנ"ל:
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ו (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.