שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ג

שתרח"י היה אצלי נ"ד הרב החריף מוה' פנחס בורשטין ני' והקשה אותי במ"ש המזרחי בסמ"ג הלכות חנוכה והב"ח ריש סי' תר"ע דלכך לא חשו לטומאת היסט וטומאת אהל המת משום דהי' מוקף צמיד פתיל וחתום בחותמו של כה"ג וע"ז הקשה דהא אין הקדש ניצל בצמיד פתיל והיא תימה גדולה ועיין חגיגה דף כ"ה ועיין שו"ת נו"ב מהד"ת חלק או"ח סי' קל"ז והנה בראשית ההשקפה אמרתי דבאמת הא דאין אוכלין ומשקין של הקדש ניצולין בצמיד פתיל הוא רק מעלה דרבנן דבחטאת הוא דכתיב קרא כמ"ש הרמב"ם פי"א דפרה אבל בקדשים הוא רק מעלה בעלמא ודברי הכ"מ פי"ד מפרה ה"ד קצת תמוה דמשמע דגם אוכלין של קדש הוא מכלל המקרא הלז וז"א כמ"ש וכ"כ בטורי אבן בחגיגה שם וא"כ יוכל להיות דאז לא נגזר גזירה הלז וגם במקום הקודש כמו התם לא גזרו חז"ל מיהו בלא"ה י"ל לפמ"ש לעיל דאף דמשקי בית מדבחייא טהורין מ"מ כיון שבאו בה פריצים וחללוה נטמא וא"כ ממנ"פ שוב לא הי' דין קדש עליו ובודאי טהור ודו"ק היטב.