שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ב (ח׳)

והנה אמרתי בישוב הקושיא דהנה בפסחים דף ל"ד נחלקו אם היסח הדעת הוא פסול הגוף או פסול טומאה ולפ"ז נראה לפע"ד דלמ"ד פסול הגוף כאן ודאי נפסל בשביל שהסיח דעתו מן השמן בשעה שנכנסו העכו"ם להיכל וא"כ פסול ולא שייך כאן משקה בית מטבחייא דכן ע"ש היטב ובמלמ"ל פי"ט מפהמ"ק ה"ד ואף דר"י ס"ל פסול טומאה הוא וכפי הנראה כר"י נגד ר"ל מ"מ כאן ודאי הוה פסול הגוף כיון שהיה כל כך היסח הדעת שנכנסו העכו"ם להיכל ונתצו ושברו הכל בעוה"ר אין לך היסח הדעת גדול מזה עד שנאמר ובאו בה פריצים וחללוה וא"כ בודאי נפסל והנה הגיע לידי שו"ת תשובה מאהבה ולא מצאתי דבר חדש ודרך אגב אמרתי לרשום מה שראיתי שם סי' רפ"ח הקשה למ"ד הדלקה עושה מצוה והטעם דיליף ממנורה והרי הרמב"ם בפ"ט מביאת המקדש ה"ז כתב דאם הטיב הכהן את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליק ואמאי בנר חנוכה אם הדליקן בפנים והוציאן לחוץ לא יצא והנה לפע"ד נראה בפשיטות דהנה דברי הרמב"ם תמוהים כמ"ש הכ"מ בשם הריטב"א דכתיב דבר אל אהרן בהעלתך את הנרות אך לפע"ד נראה דהרמב"ם לשיטתו דס"ל בפ"ג מתמידין הי"ב י"ג דהטבת הנרות היינו הדלקתן וגם בבקר היה מדליק אם מצאו שכבה אבל אם לא כבה לא היה רק מטיב בלבד וא"כ שוב גוף הדלקה אינו מצוה רק ההטבה דהרי אם מצאו שלא כבה היה מטיבו בלבד וא"כ הדלקה לאו מצוה כ"כ ולכך נחלק הראב"ד דהרי הראב"ד ס"ל דהטבה לאו היינו הדלקה ולא היה הדלקה רק בערב ובבקר היה מטיבן ולא מדליקן ונמצא בשעה שהיה הדלקה דהיינו בערב היה הדלקה ממש ופסול זר לגבי' ובבקר לא הי' הדלקה רק הטבה בלבד ונמצא שהדלקה פסול אבל להרמב"ם דגם בבקר היה הדלקה אבל לא ה"י חיובית דאם לא מצאו כבה ל"צ להדליק ולכך היה הדלקה של בקר כשרה בזר כנלפע"ד ברור ומעתה ל"ק קושית שו"ת ת"מ הנ"ל דשאני הדלקה דנ"ח דצריך הדלקה במקומה וההדלקה היא חיובית משא"כ הדלקה דמנורה לא הי' חיובית בבקר רק אם מצאו כבה ודרך אגב אזכור מה שראיתי עוד שם בשו"ת ת"מ הנ"ל במ"ש רש"י בע"ז דף נ"ב ע"ב בד"ה והקדשנו שחזרו ומשחו בשמן המשחה וע"ז הקשה דבשבועות דף ט"ו אמרו אותם במשיחה ולדורות עבודתו מחנכתו וכ"כ הרמב"ם פ"א מפה"מ הלכה י"ב ע"ש ואני מוסיף להקשות דהיכי הי' להם שמן המשחה דהא יאשיהו גנזו כדאמרו פ"א דיומא בסופו אמנם נראה דהנה הש"ך על התורה מביא דבימי חשמונאי מצאו השמן המשחה ולפ"ז נראה דניהו דלדורות עבודתן מחנכתן היינו משום דתורה אמרה שאף שלא יהי' להם שמן המשחה יהי' עבודתו מחנכתו אבל כל שנזדמן להם שמן המשחה פשיטא דהי' מושחין בשמן המשחה ודו"ק היטב.