שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן א׳ (ט׳)

והנה בגליון הש"ע כתבתי שתמהתי על הגמ"ר הנ"ל דלכאורה ש"ס מפורש דלא כוותיה דהרי אמרו בב"ק דף קי"ב ע"ב אמר רבא הלכתא מקיימין השטר שלא בפני בע"ד ואפי' עומד וצווח ופירש"י דעומד וצווח מזויף הוא אפ"ה מקיימינן ליה והרי התוס' והרא"ש כתבו הטעם דמקיימין שלא בפני בע"ד משום דקיום שטרות דרבנן הקלו ולפי שיטת הגהמ"ר דבטוען מזויף הוא מן התורה וא"כ למה מקיימין שלא בפני בע"ד הא הוא צווח מזויף הוא ולכאורה חשבתי דקושיא גדולה היא ומהתימה על הש"ך דבס"ה מבואר הדין הנ"ל ולא הרגיש כלל ואף לפי מ"ש הב"י בשם תשובת הרשב"א דהטעם הוא לפי שלא על מנה שבשטר הם מעידים רק על חתימת עדים אך זה דוקא כשלא טען מזויף אבל כשזה טען מזויף השטר עם החתימות א"כ מה מועיל מה שמקיימין השטר ע"כ שכל שהשטר מקוים שוב אמרינן דהוא משקר דאל"כ מה מועיל הקיום וכל הטעם דהקיום הוא משום דמה"ת כמו שנחקרה עדותן בב"ד דלא חציף אינשי לזייף וא"כ ע"כ דאף בטוען מזויף הקיום דרבנן דאל"כ מה מועיל הקיום הא אין מעידין על מנה שבשטר והיא לכאורה קושיא גדולה על הגהמ"ר ובזה נראה לפע"ד ליישב לשון הרשב"א בחידושיו לב"ק שכתב שני טעמים משום דעדים החתומים על השטר כמי שנחקרה עדותן בב"ד דמי ועדי קיום לאו על מנה שבשטר הם מעידים ותמה בתומים סי' מ"ו ס"ק ה' דל"ל שני הטעמים ולפמ"ש יש לומר דרצה לפרש לשון ואפי' דכבר נודע מ"ש ר"ת דכל דאמר ואפילו מרבה עוד דבר אחר ולפ"ז גם כאן מה שמקיימין שלא בפני בע"ד הוא משום דקיום דרבנן ואפילו עומד וצווח דהקיום מדאורייתא אפ"ה מקיימין משום דאינם מעידים על מנה שבשטר אבל הדבר יפלא דכיון שטוען מזויף ע"כ מה שמועיל הקיום שמקיימין עדים אחרים החתימה לבד משום דל"ח לזיוף וע"כ דהקיום אינו רק מדרבנן ובאמת לדברי הרשב"א כשהעדים בעצמם מעידים על חתימתן לא הי' מועיל לכאורה דהא הם בעצמם על מנה שבשטר הם מעידים וכ"כ בספר בני שמואל הובא בתומים שם והתומים כתב דלא נמצא בקדמונים החילוק הלז ותמהני דבשטה מקובצת בב"ק שם מבואר כן אבל לפע"ד יותר מסתבר דאם מעידים על מנה שבשטר דיותר היו נאמנים דאמרינן דאינן נאמן במה שטוען שמזוייף הוא דהעדים לא חצפי לזייף משא"כ בעדים אחרים.