והנה במ"ש למעלה בענין פירור וזורה לרוח דדעת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' מ"ב דאינו איסור בשבת ובהגהת המלמ"ל פ"א מחמץ ה"ז השיג עליו דהו"ל מלאכה דאורייתא בשבת ופלפלתי לעיל בזה הנה אחר שנים רבות האיר ד' עיני ומצאתי דבר פלא ברז"ה בהא דאמרו בפסחים דף מ"ט י"ד שחל להיות בשבת מבערין הכל מלפני השבת דברי ר"מ ופירש בעה"מ דר"מ לטעמי' דס"ל שורפין הכל בתחלת שש וס"ל כר"י דאין ביעור חמץ אלא שריפה ומש"ה צריך לבער הכל מלפני השבת כיון שאין שריפת חמץ דוחה שבת אבל רבנן לטעמייהו דס"ל מפרר וזורה לרוח ואין בזה אב מלאכה ומשום מצות השבתה בזמנה התירו לו שאף בשבת יפרר ויזר' לרוח ע"ש הנה מבואר דאף בשבת אין בו משום מלאכה רק משום שבות והותר משום השבתה והנה מדברי הרז"ה מבואר דלא כשיטת רש"י דס"ל דכל דאחשבי' לשריפתו אף שאר דבר קרוי מלאכה אך בעיקר דברי הרז"ה נפלאת הוא בעיני דלשיטת ר"ת דשעת ביעורו היינו בשורפו בשש כיון שאינה מצוה לבערו אלא מדרבנן א"כ השבתתו בכל דבר וע"ש בפסחים וכתב שכן מוכח בירושלמי פכ"ש א"כ קשה להירושלמי איך יתפרש המשנ' דהא גם לר"מ יכול להיות בזמנה ובתחלת שש וכל שעה שש דאז זמן ביעורה לר"מ וא"כ אינו צריך שריפה דוקא וגם קשה הא קאי גם על התרומה דאמר מבערין את הכל וכמ"ש רש"י שם ובתוספתא מבואר בהדיא פ"ג משנה ט' ארבע' עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני השבת ואופה לו מצה ע"ש תרומ' טהורה וטמאה מבערין אותה מלפני שבת והרי תרומ' טמא' ודי צריך שריפ' וא"כ איך אמרו חכמים תרומ' טהור' וטמאה מבערין בשבת והא אסור בשבת ומיהו במרדכי ספ"ק דפסחים כתב שהתוספתא משובשת דאף דלפני המרדכי הי' הגירסא באופן אחר ועיין בבגדי ישע עכ"פ גוף הדבר חדש הוא והיה מקום לישב בזה דברי הרי"ף פ"ק דפסחים שהשיגו עליו רבינו אפרים והר"ן אבל לפי שדברי הרז"ה חדשים וצ"ע ע"כ קצרתי ומצאתי בספר יריאים שהיה לפניו הגירסא בתוספתא משובש שבסי' ק"ה העתיק הגירסא ואופה לו מצה מע"ש מתרומ' טהור' ונדחק מפני מה קתני תרומ' טהורה דוקא והוכיח מזה דאף שנלושה לשם תרומה אפ"ה מותר לאפות' לשם מצת מצוה וגם זה תימה דהא חלות תודה שעשאן למכור בשוק דיצא בהן וע' פסחים ל"ח אף שנעשו לשם זבח ולא לשם מצת מצוה אבל באמת גוף לשון התוספתא משובש הוא הבין שאופין לו מצה מע"ש מתרומה טהור' ובאמת תרומה טהור' קאי אלמטה דתרומ' טהור' וטמאה מבערין מע"ש ומה שפירש וטמאה מבערין במ"ש כפי גרסתו דגרס במ"ש ועיין במרדכי ופירש דקאי על ספק טמאה שמא יבא אליהו ויטהרנה באמת גם זה דחוק דהא קאמר וטמאה והוא מפרש על ספק טמאה ועיין פסחים דף י"ג ובאמת כמ"ש לפנינו נכון ודברי הרז"ה צע"ג ובמרדכי שם כתב ג"כ דהתוספתא משובשת דלמה מבער במ"ש ולא הרגיש בדברי היראים שהזכיר למעל' שהביא זאת וביארו וע"כ כל הדברים צ"ע.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רכ״ג (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
