והנה בהא דאמרו דטמאו שמנים שבהיכל לכאורה צ"ע דמה ענין שמנים להיכל והא השמנים הי' להם לשכה הנקרא' בית שמניא כדאמר פ"ב דמדות וברמב"ם פ"ה מבית הבחירה וכן הוכחתי מתוך רמיזת הגאון מוהר"ע איגר בהגהת הש"ס שמרמז לקושיא זו ולפע"ד יש לומר דהלשכה היתה לשמנים של המנחות שהיתה צריכה לנסכים שלא היה שמן זית זך כ"כ וכמבואר במנחות דף פ"ה ותדע שכן הי' שם גם יינות והיינו שגם יין היו צריכים לנסך אבל השמן להדלקה אפשר שהי' מונח בהיכל שזה היה השמן המובחר שבשמנים אבל לא מצאתי בשום מקום רמז לזה ויותר נראה שאז בזמן שצרו על ירושלים ונתיראו מפני האויב הכניסו השמנים להיכל כדי שיהי' משומר מן האויב יותר ותדע שהרי מצאו שמן שהי' חתום בחותמו של כה"ג ע"כ שהיו חוששין שמא יטמאו השמן ואף שהשמן בא בטומאה מ"מ רצו להקריב לשם בקדושה וטהרה ולכך הכניסום להיכל שיהי' משומר ביותר כנלפע"ד ודו"ק. והנה במ"ש למעלה הלא מראש כיון דבאו בה פריצים וחללוה הו"ל חולין ומטמא באמת לפי שיטת הרז"ה פ' ר"י בע"ז דף נ"ב בהך דבאו בה פריצים וחללוה דדוקא פרוצי ישראל יכולין לחללה לא עכו"ם א"כ כאן דאמר דעכו"ם באו להיכל שוב אין מקום לדברי אבל כבר תמהתי על הרז"ה שהרי יש ש"ס ערוך שלא כדבריו בנדרים דף ס"ב דדרשו בנבוכדנצר דחלל הכ"ש ע"י ששתה מהם הנה משם מבואר ההיפך מדבריו אמנם גם לשטתו עכ"פ מבואר דבימי חשמונאים גנזו אבני המזבח ששקצו אנשי יון לע"ז וא"כ עכ"פ היתה לה טומאת ע"ז וא"כ גם השמנים אולי הקריבו לפני ע"ז ושפיר קבל טומאה דשקצום לע"ז וטומאת ע"ז עכ"פ מדרבנן טמא ועיין ברמב"ם פ"ו מאבות הטומאה ה"א וא"כ שפיר נטמא אף להרז"ה דעכ"פ רשעי ישראל חללו הקדש ודו"ק. והנה בהא דאמרו בחולין דף ק"א דרבנן אמרו כיון שנגע בו טמאהו והקשה עלם משכיל מפה לבוב דמה קושיא דמשכחת לה במשקה בית מטבחייא דטהור לגמרי וא"כ ל"ש כיון שנגע בו טמאהו מ"מ חייב על טומא' הגוף שאכל קדש בטומאה והוא קושיא חמורה ולפע"ד נראה דעכ"פ השמן וכדומה כל המשקים שאכל היו בכלי במקדש וכשנגע בכלי עכ"פ נטמא הכלי מפני שנגע בטומאה ונטמא המשקה עי"ז.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״ב (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
