שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״א (ט׳)

והנה באבני מלואים סי' ל"ה ס"ק ה' כתב לישב דאף שצריכין לשבע שבועת בן הבית מ"מ עדים בלא"ה לא מהמני בתורת מיגו רק דלענין סילוק נגיעה שפיר אמרינן דכל שיש להם מגו שוב אינם נוגעים ויש להם דין עדים ול"ש שבועה דהא עדים נאמנים בעדותן כל דאינם נוגעים ע"ש ובזה מיושב היטב מ"ש הבעל המאור בקידושין שם דמה שהוזכרה בשבועה שבועת היסת לאו למימרא דאיתא הכא כלל אלא מאחר דתקנוה רבנן אזל ליה מגו דאמרינן לעיל בגמרא והו"ל נוגעין בעדותן והמבין יבין והרמב"ן במלחמות תמה עליו ולפמ"ש א"ש דבאמת ס"ל להרז"ה דשייך שבועת המשנה כמו חנוני על פנקסו דמ"ש הרמב"ן דל"ש חנוני על פנקסו דשם נשבע ונוטל וכאן הוה לפטור ולפע"ד היה נראה דבר חדש דחנוני על פנקסו מה שצריך לשבע היא מתורת שבועת בן הבית דאמרינן דכיון דזה החנוני הוא גביה דבעה"ב תדיר לשלם כל מה שיש לבעה"ב לשלם לא גרע משבועת בן הבית דלא גרע משליח ולפ"ז שפיר אמר דכל שתקנו שבועת היסת שוב הו"ל נוגעים וצריכים לשבע שבועת חנוני על פנקסו ודו"ק היטב ובאמת שברמב"ם פ"א משלוחי' ה"ז וגם בפ"ט ה"ה לא נראה כן שיהיה בן הבית בכלל חנוני על פנקסו והטעם הוא פשוט דחנוני על פנקסו הוא אינו נושא ונותן במעות בעה"ב ואין לו מה להורות היתר אבל מ"מ יש מקום לאמרו דעכ"פ בחנוני על פנקסו יש ג"כ קצת הוראת היתר כיון שכל מה שצריך לבעה"ב לתת לפועליו נותן בידו וא"כ דברי בעה"מ א"ש ומ"ש הרמב"ן דלהמני במיגו דאי בעי אמרו אהדרינהו ולא יצטרכו לשבע רק היסת הנה מזה מבואר דאמרינן מיגו שלא להחמיר בשבועה שלא כדברי הב"ח הובא בש"ך סי' ע"ב ס"ק ס"ט והב"ח והש"ך לא הזכירו מזה דבר.