שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן א׳ (י׳)

והנה דו"ז הגאון ז"ל בים התלמוד דף צ"ח חידש דהא דמקיימין השטר שלא בפני בע"ד הוא משום דכעת אינו בא להוציא בשטר רק כשמקיימין השטר מקיימין אף שלא בפני בע"ד והדברים מתמיהים דהרי הרא"ש והרשב"א נתנו טעמים שונים על הא דמקיימין השטר שלא בפני בע"ד ולמה לא כתבו בפשיטות דכעת אין מוציאין ממון והרי ר"י ס"ל דאף בשטר אין מקיימין ולכאורה יש לישב ע"פ דברי הרשב"א הנ"ל דלא על מנה שבשטר הם מעידים וא"כ כעת אינן באים לדון על מנה שבשטר רק על חתימתן ואח"כ יבא להוציא עי"ז ול"ש שלא בפני בע"ד אבל מ"מ אינו במשמע אך לפע"ד נראה ליישב דברי הגהמ"ר הנ"ל דהא כל טעמו של הגהמ"ר דל"ש דל"ח איניש לזייף כל דמהמנינן ליה תמיד ולכך חידש דכל שיטעון מזויף יהי' נאמן מה"ת ושוב לא חציף לזייף וא"כ לפ"ז כל שאינו מקוים עדן אמרינן דנאמן אבל כל שיקיימו העדים החתימות שוב יהיו שטר מקוים וכל שהשטר מקוים שוב אינו נאמן לערער דכל שהעדים אומרים שבאמת הוא חתימתן או חתימת עדי השטר מה"ת נאמין לו שהשטר מזויף ואנן לא אמרינן רק דצריך קיום מה"ת אבל כל שנתקיים הרי הוא בחזקתו ושפיר מקיימין אף שלא בפני בע"ד וז"ב.