שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״א (ד׳)

ובזה נראה לפע"ד דזה דוקא במקום דלא הו"ל למידע ועשה פעולתו כהוגן וכמו הך עובדא דתה"ד והמלמ"ל פ"ד משאלה ה"א דלא הי' לו לדעת אם נאבד או נגנב בעת שהי' בחדרו ואז שמר כהוגן וכן בהך עובדא דהרדב"ז סי' ס"ט בח"ג שם בודאי אין לו לדעת אם האשה הקיפה ופרעה או לא פרעה אבל במקום שהוא א"י אם פרע מה בכך שלא הו"ל למידע מ"מ הוא לא עשה עדיין פעולתו שחייב לפרע והוא לא ידע אם פרע או לא פרע ויכול המלוה לטעון מה בכך שאתה לא ידעת מה לי בזה אם פשעת או לאו סוף סוף אני לא קבלת מידך כלום ואתה ג"כ אינך יודע בבירור אם נפרעתי וניהו דלא פשעת מ"מ לא עדיף מאלו היית אונס דאונסא כמאן דלא עביד אבל לא כמאן דעביד כמ"ש הש"ך סי' ר"א בחו"מ ובזה יש לישב הרבה קושיות של המלמ"ל שם ובתומים סי' ע"ה ס"ק כ"ב שהאריך הרבה בענין זה וכן מבואר בלשון בעה"ת שהעתיק בתומים שם יורש שאמר א"י אם פרע אביו פטור ואע"ג דלוה שאמר א"י אם פרעתיך חייב הנ"מ בלוה גופא דהו"ל למידק ולידע ומדלא דק אם פרע או לאו איהו דאפסיד אנפשיה אבל יורש לא פשע בדבר כשא"י בפרעון עכ"ל הרי בהדיא כמ"ש בטעמו דע"ז שעליו החיוב לידע אם עשה פעולתו הוא דחייב אף במקום שלא פשע דזה גופא הוה פשיעה שהי' לו לדעת אם פרע אבל יורש פטור דאין עליו החיוב ובזה יש לדון גם על מה שהאריך הט"ז סי' ע"ה במי שפרע ואח"כ יש ספק במטבע אחת אם היא מזויפת והט"ז והרשד"ם נחלקו בזה וכבר הארכתי בזה בתשובה אחת ולפמ"ש י"ל דכל שכבר פרע מה לו לדעת אם המטבע מזויפת מסתמא המלוה מדקדק לקבל פרעון טוב וכל דלא דק איהו דאפסיד אנפשיה והלה נפטר מחובו וז"ב. דרך כלל נלפע"ד כל שידע שפרע רק ספק אם הי' הפרעון בטוב בכה"ג דלא הו"ל למידע פטור כגון עובדא דט"ז במטבע מזויפת אבל בשאר דברים שהספק בפרעון גופא מה לו בזה שזה נסתפק מ"מ הוא חייב לפרוע וכל שלא ידע פשיעותא הוא וז"ב מאוד.