שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן מ״א (ג׳)

והנה המרדכי כתב בשם הראבי' דרי"ף פירש גבי ד"מ דהן הן שלוחיו הן הן עידיו דוקא כדאמר תנו לפלוני החוב שאני חייב לו אבל ראב"ן פירש דוקא שאמר בשעה שמסר להן החוב צאו ופרעו לפלוני וכו' אבל אם אמר הוליכו לפלוני חוב שיש לו בידי או תנו או זכה לא שייך לומר מיגו דאי בעי אמר אהדרינהו ללוה דהרי בהולך מנה לפלוני אם בא לחזור א"י לחזור ואם מחזיר חייב לפרוע למשתלח לו דהולך כזכי דמי ונוגע בעדות ושמעתי מקשי' בשם גליון כת"י שנמצא במרדכי ישן שהגיהו אותו גדולי הדור תלמידי מהרי"ל דהא הרי"ף פסק דבמתנה תן לאו כזכי כמ"ש בפ"ק דגיטין וא"כ למה צריך דוקא לפרט באמר תנו מנה לפלוני שאני חייב לו והנני יוסיף לראב"ן קשה טפי ואין לו הבנה כלל דאף דנימא דס"ל באמר תן וזכי אף במתנה מועיל כמו בחוב מ"מ הוא כתב דהולך הוה כזכי וזה לא שמענו מיהו יש לומר דהולך כזכי הוא בחוב ולישנא דש"ס דפ"ק דגיטין נקט ושם בחוב מיירי וגם הוא דקדק דגבי חוב נקט לשון הולך ובמתנה תן וס"ל כשיטת הפוסקי' דתן הוה כזכי גם גבי מתנה כמו שנראה מדברי הרמב"ם אבל על הרי"ף תמוה ולפע"ד נראה דבאמת לא שייך מיגו דאף דנימא דיכול לחזור אבל כל כמה דאינו חוזר בו פשיטא דהשליח אינו יכול להחזירו ואינו רשאי לגרום היזק לזה וא"כ עכ"פ מיגו לא שייך דהא עכ"פ עשו שלא כדין וכבר כתב בשיטה מקובצת בהא דאמרו בכתובות דף י"ט קסבר ר"מ בשנים שאמרו להם חתמו שקר דיהרגו ואל יחתמו שקר והקשו הקדמוני' דהא לא קיי"ל כן ויעבור ואל יהרג וכתבו כיון דעכ"פ שלא כדין עשו אין עדים נאמני' לומר דלא עשו אף מה שהוא רק מדת חסידות דעלמא ע"ש וא"כ מכ"ש דלא שייך בזה מיגו דעכ"פ שלא כדין עשו וא"ל דזה טעון דהנותן חזר בו דזה אינו דבאמת הוה מיגו בשנים רק דלפטור מממון נאמנים והיינו מטעם דעכ"פ כל אחד יפטור עצמו וכמ"ש בנימוק"י בב"ב בשם הר"י הזקן ועיין בשו"ת מהר"י מינץ ובכללי מיגו ולפ"ז כאן כיון דחזקה ששארית ישראל לא יעשו עולה ובוודאי לא שינה א"כ לא יוכל לטעון דחזר בו דזה יכחישו וגם העד השני יכחישו וע"כ יפה פירש הרי"ף דמיירי בחוב ודו"ק והנה במ"ש הרי"ף דהו"ל דין חנוני על פנקסו דכיון דהלוה א"י אם פרע הו"ל כדין חנוני דמשתבע המלוה וקשה לשיטת הפוסקים דא"י אם פרעתיך במקום דלא הוה ליה למידע פטור א"כ כאן דלא הו"ל למידע דהרי הוא שלחו בעדי' ושני עדים מסתמא בחזקת כשרות הם וחזקה שליח עושה שליחותו ולא היה ללוה רק שבועה ששלח בידם והו"ל א"י אם פרעתיך במקום דלא הו"ל למידע דפטור הן אמת שגבי חנוני ג"כ קשה דהו"ל א"י אם פרעתיך במקו' דלא הו"ל למידע דפטור ומצאתי בנתיבות המשפט לשארי הגאון ז"ל בסי' ע"ה ס"ק ה' שהקשה זאת וכתב דבעה"ב פשע דלא הי' לו למסור אותם ליד חנוני כדאמרו בריש ב"מ דף ג' מאי אית לי גבי חנוני אע"ג דמשתבע לא מהימן לי דטעמא משום פשיעותא ודבריו תמוהי' דמה פשע בזה שצוה להחנוני לתת להם מעות והפועלי' רצו לקבל ממנו רק שטענו שלא נתן להם ולדבריו אם היו פועלי' מאמיני' להחנוני בשכבר הי' מהראוי שיהי' בעה"ב פטור ובאמת אף בזה חייב וכמ"ש אא"ז הח"ץ ז"ל סי' קכ"ו דלענין שבועה כעת אין לו עסק בהחנוני ושבועתו ואף שנאמן לו בשכבר הימים אבל כעת אין לו דין ודברים עמו ע"ש שהאריך הרבה ודפח"ח ומכ"ש בכאן דשלחו בעדים אף שזה לא צוהו לשליח מ"מ הרי הוא עשה כדין ושלחו בעדים ועכ"פ לא הו"ל למידע מקרי אך נראה דהנה כל הטעם דלא הו"ל למידע דפטור נראה לפע"ד כיון דכל הטעם דא"י אם פרעתיך דחייב הוא לפע"ד עפ"י מה דאמרו בב"מ ל"ד כל לא ידענא פשיעותא הוא וא"כ בשלמא בא"י אם הלויתני מה פשע כשא"י אם לוה כלל ואולי לא לוה כלל ולא הי' לו למידע אבל בא"י אם פרעתיך הו"ל פשיעה דהיה לו למידק ולדעתי אם פרע לו חובו וכל דלא ידע פשיעותא הוא וחייב ועמ"א סי' ק"ח ובשו"ת אא"ז בעל שער אפרים בהגהת בנו הרב זלה"ה סי' מ"ד שהאריך בענין כל לא ידענא אי מקרי פשיעה וא"כ במקום שלא הו"ל למידע מאי פשיעותא איכא והרי יפטר.