שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ל״ט

הקשה חכם אחד במה דאמרו כיון דפרסי ידייה אתי לאסוקינהו וע"ז הקשה דהא בין האולם ולמזבח הי' נשיאת כפים במקדש כדאיתא בפ"ו מתמידין ה"ה וכיון שהיו נגאלים מן הכהונה ורק שהיו בחזקתם כל מה שהיו עושין בגולה א"כ אסור להם לבא בין האולם ולמזבח דדלמא הם זרים וא"כ שוב לא יכלו לפרוס ידיהם במקדש ואיך יעלו לכהונה עי"ז ואני אמרתי דדלמא חוץ למקדש היו פורסים ידיהם אבל הלשון משמע דבמקדש פרסי ידייהו דאל"כ היה היכר גדול וגם הקשיתי דבמקדש הי' בשם המפורש ובגולה לא היה בשם המפורש וא"כ הי' היכר גדול ולא אתי לאסוקי אמנם נראה דהנה איסור זרות הוא מוזר לא יקרב אליכם כמבואר פ"ט מביאת מקדש והנה כבר נודע מ"ש ממזר ודאי לא יבא ממזר ספק יבא וכתבו האחרונים דבכ"מ שכתב האיסור בפירוש הא ספק מותר כדדרשי בסוטה כ"ט והטהור יאכל בשר וכו' ולפ"ז כאן שבקשו כתבים המתיחסים ולא מצאו א"כ עכ"פ לא ודאי זרים היו ושוב היו מותרים לפרוש כפיהם בין האולם ולמזבח וגם בשם המפורש דעכ"פ זרים ודאי לא מקרי וז"ב והנה הקשה אותי הרב החריף הנ"ל דא"כ היכא קאמרו במידי דאקרי קודש דכתיב וכל זר לא יאכל והא לא כתיב רק זר ודאי ולא ספק זרים והשבתי דז"א דשם גוזל עכ"פ הכהנים הוודאים אבל כאן אינו עושה דבר ושפיר פרסי כהנים ידיהם ודו"ק. אמנם לענין ברכה בשם המפורש אני מסתפק דכיון דיש איסור עשה משום דכתיב כה תברכו ודרשינן אתם ולא זרים אי דרשינן כהנים ודאים דהיינו אתם ודאים או דלמא כיון דאינו רק לאו הבא מכלל עשה לא ממעטינן אלא זרים ודאים ולא ספק זרים ועיין במהרי"ט בראשונות סי' קמ"ט ובפ"י שם ומיהו באמת יש לומר דלא ברכו בשם המפורש וזה לא נוכל להכיר כלל ברב עם אם הכהנים האלו הגו שם המפורש ככתבו ודו"ק.