שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ל״ח (ב׳)

והנה מ"ש דאין ראיה ממה שלא כתבו הפשרנים דהקרקע משותפת דמ"מ יכול להיות שהיו שותפים והם קראו על שם אחד ומצינו בתורה דבין כתפיו שכן אף שהי' שייך ליהודה ג"כ חצי ועיין זבחים קי"ח ומגלה כ"ו הנה אין ראיה מלשון התורה ללשון ב"א ועיין תוס' תמורה י"ז ע"ב ד"ה דיותר יש לעיין ולדייק לשון השטר מלשון המשנה ובמשנה לפעמים נכתב שלא לצורך משא"כ בשטר ע"ש אמנם מה שהביא מהך דחו"מ סי' מ"ט דאף בלשון עדים אמרינן דלא אכולה מלתא קמסהדי ולא דקדקו כ"כ מכ"ש במה שאינו בתורת עדות רק שנתפשרו וסיימו המצרים ומה שהאריך מעלתו לפרש האבעיא דעל מנה שבשטר קא מסהדי או אכולה מלתא קא מסהדי והיינו דבאמת שטר הוה מפ"כ ורק דבממון הכשירו וא"כ האבעיא אי האמינו על כל מה דכתיב בשטר כיון שהם מעידים על הכל ותמהני דלא הזכיר שכבר הרגיש הקצה"ח סי' כ"ח ס"ק וא"ו ואף אם אין דרכו להשגיח באחרונים מ"מ תמהני דהלא מביא ראשונים והרי הריטב"א מרגיש בזה הובא בקצה"ח סי' מ"ו ס"ק ז' אבל דעתו להיפך דאף דמסהדי אכולה מלתא מ"מ מה שאינו נוגע למנה שבשטר אינו מועיל והוה מפ"כ ומה שכתב שדברי הרדב"ז בתשובה ח"א סי' רס"ה אשתמיטתי' להש"ך הנה באמת לא שייך אשתמיטתי' במה שלא נדפס בימי הש"ך אבל מעלתו עינו הטעתו שראה בכנה"ג חו"מ סי' מ"ט בהגהת ב"י אות י"ב שם הזכיר דברי הרדב"ז אלו ובאמת לפנינו לא נמצא כלל בח"א כ"א בח"ד בה"ש תשובות ושם הוא בסי' רס"ח וע"ש שמביא דברי ריטב"א אלו וכפי הנראה לא זכר הרדב"ז שזה מחלוקת הפוסקים אם בלשון עדים אמרינן אכולה מלת' קמסהדי יעו"ש ועכ"פ גם לפי חלוקו בכה"ג שאינו נוגע כ"כ לענין פשיטא דבכה"ג לאו אכולה מלתא קמסהדי ומ"ש מעלתו דלא ראו תשובת הרשב"א ח"א סי' אלף ק"ג ששם מבואר דראית הרשב"א מעורר על השדה תמהני דאחרי שראה בכנה"ג מדוע לא יאמר כן בשמו ומ"ש מעלתו שראה באיזה ספר לגאון שכתב שבסי' אלף ק"ג אינו מהרשב"א ג"כ מוזכר בכנה"ג שם בשם מהר"ש הלוי ועכ"פ יהי' איך שיהי' הדין דין אמת דבכה"ג שאינו נוגע לעסק פשרנותם ולא עלייהו רמיא לדעת זאת אם אותו מקום פנוי שייך לרי"ב הנ"ל או לאחר אולי ר' בצלאל הטעה אותם ואמר להם שהוא שלו וע"כ פשרו שיניח לר' יצחק הדרך לקרונות ועגלות וא"כ אין ראיה מזה וחזר הדין למה שהיה מקודם דהמקום שייך לר' שלמה וכפי מה שפסקו הב"ד מקרוב שייך לשניהם ועכ"פ אסור לשנות ממה שהיו כנלפע"ד.