שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ל״ה (ב׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה נראה לפע"ד להצדיק דברי המהר"ם מלובלין הנ"ל דהוה אומדנא והיינו דכיון דחזינן דמהר"י מפריש תיקן שלא להזכיר תנאי בגט כלל והיינו משום דחש שמא יאמרו יש גט לאח"מ ובין לפירש"י ובין לפירוש התוס' יש חשש שמא יאמרו יש גט לאח"מ ולפ"ז כיון שלא יכול להתנות שפיר הוה גילוי מלתא והא דלא אתני בפירוש משום תקנת הר"י מפריש אבל בש"ס דלא חשו שמא יאמרו יש גט שפיר ל"מ גילוי דעת דא"כ למה לא התנה בהדיא כן וע"כ דגמר בלבו לגרש עוד נראה לי ע"ד הפלפול במה דאביי לא חש לגילוי דעתא בגיטא דהנה מבואר באהע"ז סי' י"ז וסי' מ"ב ובכמה דוכתי דגיטין דמיא בקצת לד"נ ולפ"ז הרי נודע דבד"נ ל"מ אומדנא כמ"ש גבי שמעון בן שטח וכבר הארכתי בתשובה אחת לדחות דברי המהרי"ק דס"ל דל"מ אומדנא בד"נ ואני ביארתי שברמב"ם מבואר דיש חילוק בין ד"מ לד"נ ולפ"ז בגט דדמיא לד"נ ל"מ גילוי דעת דאומדנא ל"מ בגיטין דהוה ד"נ ולפ"ז מיושב קושיתה ב"ח מהך דב"ב דאמרו שם דהוה גילוי מלתא בעלמא דהרי המהרי"ק מחלק לפי דרכו דכל דהמעשה מבורר מועיל אומדנא והיכא דאין המעשה מבורר ל"מ אומדנא ע"ש ולפ"ז זהו שם דהאומדנא היה ע"ד כן ואינו סותר המעשה אבל היכא דהאומדנא רוצה לסתור המעש' בודאי לא מועיל וא"כ כאן דהאומדנא רוצה לבטל המעשה ל"מ האומדנא אבל שם דהאומדנא הוא על המעשה גופא שאינו עושה ברצונו א"כ פשיטא דמועיל שהרי יש ספק על גוף המעשה וז"ב לפע"ד ויש לי להאריך בזה אך לפי שהוא רחוק ע"כ דברי מעטים עוד נראה לי בישוב קושית הב"ח דלכך לא מועיל גילוי דעתא בגיטא משום דהדברים שבלב אינם מועילים ולפ"ז בכותב גט ונתנו רק שאומר ברוך הטוב והמטיב דאנן מסתפק לן אם כוונתו לבטל או לא פשיטא דאין דברים שבלב מועילים לבטל מה שעושה מעשה ובזה מיושב הטיב קושית הב"ח דכבר נודע מ"ש המתרי"ט וכבר קדמו הר"ן דהיכא דהוה דברים שבלבו ובלב כל אדם מועיל ולפ"ז שם כשמוסר מודעא הרי נודע לכל אדם דלמה יתן גט וימסור מודעא וא"כ בכה"ג הו"ל דברים שבלבו ובלב כל אדם ובודאי מועיל משא"כ שם דאמר ברוך הטוב והמטיב הרי לא נודע לאדם מה כוונתו אם לבטל או לא וא"כ הו"ל דברים שבלבו לבד ואדרבא כל אדם כשרואה שנותן גט פשיטא דלא כוון לבטל א"כ אף שגילה דעתו הו"ל דברים שבלבו לבד ול"מ וז"ב כשמש ואף דבמתנה קי"ל בש"ע סי' ר"ז סעיף ז' דדברים שבלבו הוה דברי' היינו מטעם שכתב הסמ"ע כיון שהוא בחנם למה יעשה זאת וזה דוקא במתנה אבל בגט אדרבה מדטרח וכתב גט ונתן למה יעשה זאת וע"כ דרצה לגרש וא"כ פשיטא דל"מ דברים שבלב ובזה נראה לפע"ד דבר נחמד לישב מה שהקשו מהך דאשקלי' לחתני' דירמי' ביראה והא גם לאביי קשה ולפמ"ש א"ש דשם דאשקלי' וא"כ עכ"פ בלבו של כל אדם לא הוה דהא באמת הי' מהכופין לגרש וא"כ מצוה לשמוע דברי חכמים ושפיר לא מועיל דברים שבלב ודו"ק.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.