שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ל״ד (ה׳)

ובזה נראה לפע"ד דבר נחמד להצדיק דברי מהר"ם מלובלין בתשובתו לענין גט שכ"מ שהיה בווינא שסידר הסמ"ע ז"ל והוא עורר עליו דאף דתיקן הר"י מפרי"ש שלא יגרש על תנאי היינו כדי שיהי' גט גמור אם ימות אבל מ"מ היה כתנאי לענין זה שאם לא מת הוה כתנאי שע"מ כן לא רצה לגרש וכלם עמדו עליו ככסלא לאוגיא וצווחו דעכ"פ כל שלא התנה לא עדיף מגלוי מלתא והרי קי"ל כאביי דגילוי מלתא בגיטא לא מועיל ועיין שו"ת משאת בנימן סי' ע"ה ע"ו שהאריך בזה ולפמ"ש א"ש דכל הטעם דלא מועיל גילוי מלתא בגיטא היינו משום כיון שנותן הגט הרי מסתמא עשה כן בישוב הדעת ומה"ת לומר דרצה לבטלו ולפ"ז זהו בכל גיטי דעלמא אבל כאן הרי באמת רצה לגרש שאם ימות לא תזקק ליבם וא"כ אין לך גילוי מלתא גדול מזה דאם יעמוד מחליו בודאי לא רצה לגרשה ובכה"ג ודאי גילוי מלתא בגיטא מועיל וז"ב מאוד ובזה נראה לפע"ד מה דאמר רב הונא גיטו כמתנתו מה מתנתו אם עמד חוזר אף גיטו אם עמד חוזר ופירש"י דאף בלא התנה אם מת והתוס' תמהו ע"ז דא"כ למה צריך למתני במתניתין אם מת מחולי זה וגם למה אצטריך שמואל לתקן בגט שכ"מ אם מת וכו' וגם מהך דב"מ דף ס"ו דפריך פשיטא ומה פשיטא הא לר"ה חוזר ולפמ"ש יש לומר דבאמת כבר כתבתי שמהר"ם מלובלין ס"ל כן דאף לאחר שתקן ר"י מפרי"ש שלא להתנות בגט שכ"מ אפ"ה אם עמד הוה גלוי מלתא וכ"כ הטעם דהא הוכרח לגרש שחשש שמא ימות וא"כ שפיר הוה גילוי מלתא. והנה לכאורה קשה דא"כ למה לא התנה אם מת אמנם באמת כבר תיקן ר"י מפריש שלא להתנות כלל שלא יהי' שום חשש בגט ויהיה כריתות גמור ולפ"ז בזמן הש"ס דהיו יכולים להתנות ומדלא התנה הרי ראיה דרצה לגרש לגמרי וא"כ שוב מסתבר דלא הוה גילוי מלתא וע"ז חידש ר"ה דאף בזה הוה גילוי מלתא בגיטא ובזה באמת לא קי"ל כר"ה ולפ"ז שם בב"מ דהוה קא מתאנח ובאמת רצה לבטל הגט שפיר פריך פשיטא משום דשם בודאי ר"ה מודה דשייך גזרה שמא יאמרו גט לאחר מיתה דהרי גלה דעתו בהדיא דלא רצה שיהי' גט כשיחי' רק כשימות ובשלמא בהך דר"ה לא חש ר"ה לזה דהרי לא הות גילוי דעתא כל כך דהא הי' יכול להתנות ומדלא התנה לא יאמרו דיש גט לאחר מיתה אבל כל שאתנח והיא אמרה אי קיימת דידך אנא בודאי יאמרו יש גט לאחר מיתה וז"ב ודו"ק ועיין במכתב מאליהו שער זיין סי' ה' שכתב דאף דגילוי דעתא בגיטא לא מלתא היא היינו בביטול הגט אבל לא כשצוה לכתוב גט רק ע"ד זה פשיטא דהוה גילוי מלתא גמור.