שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ל״ד (ג׳)

והנה בהא דאמרו בדף ע"ה שם מתקיף לה רבא מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי ב"ג וב"ר מה התם הן קודם ללאו וכו' לאפוקי הכא ולכאורה למה לי אריכות דברים הא פשיטא דבעי הן קודם ללאו אמנם נראה דהנה הר"ן ביאר הטעם דבעי הן קודם ללאו דאל"כ בגמר דבריו אדם נתפס והוה המעשה קיים אף שלא יתקיים התנאי ולכאורה צ"ב כיון דבאמת אמרינן תפוס לשון שניהם כל שאינם סותרים זא"ז כמ"ש התוס' בב"מ דף ק"ב לשמואל גופא וכ"כ בב"ב דף ק"ו וכאן שכפל התנאי וא"כ כל שנימא שכיון אם מת יהא גט ואם לא מת לא יהי' גט שוב אין סותרים ומה"ת לומר דבגמר דבריו אדם נתפס והיא קושיא גדולה וצ"ל דיש חילוק דשם א"א להוציא שניהם ביחד רק אחד קודם לחברו אמרינן דכוון לשניהם וכאן דאפשר להקדים ההן ומדהקדים ללאו ע"כ דרצה בגמר דבריו להתפיס ושוב לא מועיל וז"ב אברא דלפ"ז קשה כיון דאמרו שם ולימא אם מת יהא גט ומשני דלא מקדים איניש פורענותא ושוב אין ראיה ממה דהקדים הלאו שוב קשה אמאי קאמר בגמר דבריו נימא דתפיש לשון שניהם והיא קושיא נפלאה וצ"ל דבאמת זה דוקא אם לא ילפינן מתנאי ב"ג וב"ר אבל אם ילפינן מתנאי ב"ג וב"ר אין לך בו אלא כמו שהי' שם ושפיר פריך מכדי כל תנאי מהיכא גמרינן מתנאי ב"ג וב"ר וא"כ שוב הן קודם ללאו אף שלא שייך הטעם ובזה יש מקום לישב קושית הט"ז בהקדמתו ליו"ד על דברת תוס' קידושין דף ס"ה דשם אפשר דקאי למאן דלא יליף מתנאי ב"ג וב"ר רק מצד הסברא א"כ שוב מה שאנו רוצים חשוב הן אבל למאן דיליף מתנאי ב"ג וב"ר אין לך בו רק כפי מה שהי' שם ודו"ק ועיין מלמ"ל פ"ו מאישות שהאריך בענין תנאי קודם למעשה אם צריך גם בכפל שיהי' תנאי קודם למעשה וגם בהן קודם ללאו והאריך הרבה ולפמ"ש יש להאריך ואכ"מ.