שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ל׳ (ג׳)

ובזה נראה לפע"ד לישב קושית התוס' בע"ז דף ל"ו בהא דאמרו שמן ר"י וב"ד נמנו עליו והתירוהו קסבר נטל"פ מותר ותמהו התוס' הכי יחלקו על הקדמונים שאסרו שמן וסברי נטל"פ אסור ע"ש שנדחקו ולפע"ד נראה דנחלקו בזה דהם סברי דנוטל"פ אינו לפגם בעצמו רק שאינו נו"ט בהמאכל אשר יבשל בו והם סברי דכיון דכ"ח אינו מבאיש מה שבתוכו וא"כ אינה נבילה גמורה שאינה ראוי לגר לכך אסרו והם ס"ל דנטל"פ מותר אף שאינו כנבלה גמורה וא"כ לא נחלקו רק בסברא ובזה יוכלו לחלק על הקדמונים בשלמא אם הוא נוטל"פ גמור ואפ"ה היו ס"ל דאסור ע"ז לא מצי לחלוק וזה א"א אבל כל שנחלקו בסברא היו יכולים להתיר דקדמונים שאסרו הי' בכ"ח שאינו מבאיש והם התירו בכלי מתכות שאפשר שאח"כ חחזיקו השמן בכלי מתכות אבל זה דחוק והראשון נראה עיקר ואחרי הודיעני אלקים את כל זאת מעת' אפשר לומר דיש חילוק לאחר יב"ח בין כ"ח לכלי מתכות וא"כ יצדקו דברי הח"ץ ז"ל בנדון דידי' שהי' קדירה של ברזל דבזה מבאיש מה שבתוכו אבל כ"ח לא מבאיש וא"כ ל"ק מה שהקשה בעצמו מקדירות בפסח ישברו דזה הוה בחרס ולכך ישברו ורב ס"ל נטל"פ אסור וגם מחרסין של זב ל"ק דחרסין גרע ומה דמהני ישון בקנקנים של חרס לענין יי"נ באמת ביין בודאי ל"ש נטל"פ כמ"ש בשם המדרש וע"כ דחידוש הוא ביי"נ ולכך כתב הרשב"א דאין למדין מיי"נ לגבי שאר איסורים ודו"ק ובזה יתישב הרבה קושיות שהקשה בשו"ת פ"מ עליו והנה מ"ש שבולע ואינו פולט זה אמרו בש"ס ג"כ דהתורה העידה על כ"ח שא"י מידי דופי' לעולם ולפ"ז באם שבע מלבלוע מהראוי להתיר בכ"ח דהא בולע ואינו פולט וא"כ אח"כ שפיר דברי ר"י הלבן ושפיר הביא ראיה מהא דאמרו כיון דטען טען ומ"ש הט"ז סי' צ"ג לדחות ז"א בהא בכ"ח אינו פולט כלל אמנם באמת לפי שיטת הרמב"ם דדוקא בחטאת ישבר ולא בשאר קדש"ם א"כ משמע דגם כח פולט רק שאינו פולט לגמרי ומשמע דרק משהו לבד נשאר בו וא"כ שוב ל"ש לומר כיון דטען טען ומ"מ יש לומר דזה דוקא אם מועיל אותו ברותחין הוא דיכול להוציא הטעם ולא נשאר רק משהו אבל בלא הגעלה ואולי אף בכב"ש דלא הוה כמבושל לגמרי לכל הדינים וא"כי יש לומר דשבע לבלוע בכלי חרס.