שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ג׳ (ב׳)

עוד יש לומר בישוב קושית המהרי"ט הנ"ל דאף דמפרש דשטר הקנאה מיירי בשטר קנין מכירה נמי ל"ק קושית המהרי"ט דהנה בהא דנחלקו רבינו האי והרשב"א במכר לו בשטר והמוכר טוען שלא קבל המעות דדעת הבעל עיטור דהוא בחזקת שלא נתן והקשה הרשב"א בתשובה מהא דאמרו בב"ב דף ק"ג הרי שהיה אוכל בשדה בחזקת שהוא שלו וכו' שטר פסים הוא וכו' הלך אחר השטר וכו' והובא בב"י סי' קצ"ח ולפע"ד ל"ק על הבעל עיטור דבשלמא התם שכבר אכל ונהנה משדה פשיטא דלא יניח לו להנות כשלא יתן לו דמים ואף שלא החזיק שלש שנים כמ"ש הרשב"א מ"מ גם רגע אחת לא יניח לו השדה והוא לא יקבל דמים ומסתמא קבל דמים אבל כאן שהוא במקום שכותבין שטר ונותנין דמים כמ"ש הרשב"א וא"כ מה יעשה זה שכתב לו שטר על דעת שיתן לו דמים והוא לא נתן לו הדמים ולכך אמרינן דכל ספק בקרקע אוקמא קרקע בחזקת בעלי' ובלא"ה יש לחלק דשם לא לחנם נקט הרי שהיה אוכל בשדה והיינו דמחלוקתם על פירות שאכל וזה אין לו דין קרקע שכבר נתלשין מן השדה ואכלם ומעות שחייב לו שפיר אמרינן דהשטר בחזקתו וכן גבי כותל שבנה שעד ד' אמות בחזקת שנתן דאמרו שם בתבעו לאחר זמנו אמאי בחזקת שלא נתן והיינו משום דשם התביעה על הדמים אבל כאן התביעה לא על הדמי' ולפ"ז זהו בשטר מכר אבל בק"ס הרי כבר הקנה לו השדה בקנין וא"כ כבר יצא מחזקתו הקרקע והעיקר שנחלקו על הדמים ובכה"ג אינו נאמן ושפיר מחזירין וביותר יש להמתיק הדברים דבשלמא ק"ס או חזקה זה הקנין הי' מועיל גם במתנה וא"כ כל שהקנה לו בק"ס או בחזקה שפיר אמרי' דהשדה כבר נקנה לו רק שזה התחייב לו תנאי שיתן לו דמים והו"ל כתנאי מבחוץ אבל השדה כבר יצאה מחזקתו מידי דהוה אם שנים אומרים תנאי היה ושנים אמרו שלא היה תנאי שכתב הרשב"א שהלוקח כבר זכה במקחו והובא במלמ"ל פ"ו מטוען אבל בשטר מכר ניהו דשטר קונה במתנה היינו שיהיה כתוב בלשון מתנה אבל אם כתוב בלשון מכר פשיטא דל"ק במתנה עד שיתן לו הדמים דהו"ל מזויף מתוכו וא"כ כשאנו דנין על השטר אם נתקיים המכירה או לא הרי אנו דנין על גוף המכירה ושפיר כתב הבעל עיטור דהוא בחזקת שלא נתן דקרקע בחזקת בעליה עומדת וכאן הספק על המכירה גופא אבל שם בהחזיק בשדה א"כ גוף החזקה קנה לו השדה רק שמחויב לתת לו דמים ואדעתא דהכי הקנהו לו א"כ הוה לי' כמו תנאי במקח שכ' הרשב"א דגוף הקרקע כבר זכה הלוקח וכן בכותל שהכותל משותפת לשניהם רק שזה מחויב לתת לו דמים בעדה שפיר אמרינן דנאמן לומר פרעתי משא"כ בשטר מכירה וז"ב כשמש.