שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ג׳

(חסר כאן התחלת התשובה חבל על דאבדין). הן אמת שעדיין יש לתמוה דמה ראיה הביא הברצלוני ז"ל מהא דשטר הקנאה דש"ה דשטר הקנאה היינו שמקנה לו בין ילוה בין לא ילוה כמו שפירש רש"י א"כ הרי הקנה לו בהדיא אף שלא ילוה ולכך בשטר הלואה קני ודבר תימה הוא שאדם ישתעבד אף שלא ילוה ויוצא הקול וכמ"ש הרא"ש פ"ק דב"מ אות ל"ו וא"כ שפיר קני שם אבל כאן שהיה ק"ס שמכר לו אבל עכ"פ צריך ליתן לו מעות א"כ מה ראיה שיועיל בזה דהא מ"מ לא סמך דעתו רק ע"י קבלת המעות אמנם נראה דהר"י אלברצוני פירש כפירוש הרי"ף דשטר הקנאה היינו שכתוב בשטר קנין וס"ל להר"י אלברצוני דע"כ קנה אף שלא נתן המעות שאל"כ מה מועיל מה שכתוב בשטר קנין הא בעת שיתן לו המעות כבר הדרא ק"ס למארי' וע"כ דהקנה לו מיד אף שלא ילוה לו תיכף וא"כ ממילא גם במכירה הדין כן ובזה מיושב מה שהקשה הרא"ש שם דמה מועיל מה שכתב בשטר קנין הא מ"מ לא הקנה לו רק לכשימסור שטר לידו ולפמ"ש א"ש דא"כ כבר הדר סודרא למארי' וע"כ דהקנה לו תיכף וה"ה בזה ובזה עמדתי על דברי הר"י אלברצוני במה שהביא ראיה מהא דאמר שמואל המוציא שטר הקנאה בשוק הרי"ז יחזיר דל"ח לכתב ללות ולא לוה דמשעת כתיבה שיעבד נפשיה ואמאי לא הביא מהך דר"א דס"ל דבשטרי אקנייתא כותבין אף באין לוה עמו ולפמ"ש א"ש דבאמת שיטת הרי"ף דאף בשטרי הקנאה הוא לא קונה עד דמטי השטר לידי' והרשב"א השיג עליו מהא דשמואל דא"כ אמאי לא ניחוש שמא כתב ללות ולא לוה כמבואר בשיטה מקובצת ב"מ דף י"ג בהדיא ע"ש באורך גם פירוש הראב"ד תמה שם בשטה מדברי שמואל האלו הרי דע"כ מוכח מזה דשטר הקנאה קונה משעה שכ' השטר אף דלא מטי לידו וא"כ גם במכירה הדין כן וז"ב מאד.