שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן כ״ז (ב׳)

והנה נתיישבתי אח"כ וראיתי שהדבר מוכרח דהרי לדבריו יקשה בשל זהב דרבי מתיר אמאי לא ניחוש לדלמא אתרמי לה טבילה של מצוה ניהו דלא חייש מ"מ ניחוש שמא יתרמי לה טבילה של מצוה וגם לחכמים קשה למה לא אסרו בשביל זה וע"כ דכל דחסרה שיניים תוכל תחזור למקומה שוב ראיתי ומצאתי ראי' ברורה דאף דמקפדת שלא תתגנה שייך החשש דהרי בכבול מבואר דאסור ברה"ר ובחצר התירן משום שלא תתגנה על בעלה כמבואר בשבת ס"ד וא"כ למה אסרו ברה"ר והרי כל ששייך שלא תתגנה מותרת לצאת בו ואין בזה משום חציצה כלל וע"כ דמ"מ שייך חציצה וז"ב כשמש והנה בהא דאמרו נדרים ס"ו שן של תותבת היתה לה ועש' לה ר' ישמעאל של זהב משלו והנה המרש"א בח"א הקשה מכאן על רבותיו של רש"י שפירשו הטעם דרבנן שאסרו בשל זהב דלמא מבזי לה דמשונה משאר שיניים וקשה דלמה עשה לה של זהב ליפותה והא של כסף יש יפוי ביותר שאינו משונה משאר שינים ולפענ"ד י"ל דדוקא בהי' לה השן של זהב מתחילה הוא דחיישינן לדלמא מבזי לה אבל שם הי' לה שן של תותב מקודם והי' עומד בכיעור כמ"ש רש"י שם ולדעת הירושלמי שן של תותבת הוא של עץ כמ"ש הר"ן בשבת שם וא"כ כדי בזיון ומטעם זה נתבזית בעיניו עד שעשה לה ר' ישמעאל שן של זהב במקומו וא"כ בודאי הי' יפוי לה דזה בודאי חשוב ביותר ול"ש דמבזי לה דהרי הי' לה מקודם שן של תותבת ושפיר יפה אותה בשן של זהב אברא דבשבת מ"מ אסור לה לצאת דאף שהיא אינה מקפדת ע"ז מ"מ שאר נשים שלא היה להן שן של תותבת בודאי מתביישים בשל זהב שמשונה משאר שיניים וא"כ אף שהיא אינה מקפדת בודאי הוי חציצה וא"כ שפיר שייך החשש דלמא ממטי וכמ"ש למעלה ובזה מיושב מ"ש בשבת שן תותבת שן של זהב והקשה הר"ן שן שן למה לי וכן הקשה בס' אור זרוע ה' שבת ספ"ז וע"ש ולפמ"ש א"ש דקמ"ל אף שהי' לה שן של תותבת מקודם ואח"כ עשו לה של זהב אפ"ה מותר וכמ"ש ודו"ק.