שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן כ״ו (ה׳)

ומה שהקשה שם דדברי הרמב"ם סותרין אהדדי דבתחלה אמר יוציא ויתן כתובה אם היא אומרת שהסבה ממנו שאינו יורה כחץ ומשמע הא אם גם היא אינה טוענת ברי וא"י אם הוא י"כ או לא אין מגיע לה כתובה ואח"כ אמר דאין לפוטרו מהכתובה רק בהודאתה שהוא יורה כחץ ומשמע כשלא הודית ואף שאינה טוענת וגם היא אינה יודעת מגיע לה הכתובה ולפע"ד ל"ק דבתחלה קאי על מה שאמרו יוציא דהיינו שכופין להוציא זה דוקא כשטוענת ברי אבל אם א"י אין לכפותו אבל אם רוצה לגרשה אז לענין לפוטרו מהכתובה אין לפוטרו רק כשהיא מודית אבל כשאינה מודית מגיע לה הכתובה דהו"ל לענין הכתובה א"י אם פרעתיך וס"ל להרמב"ן כשיטת הפוסקים דגם במקום שלא יוכל לדעת ג"כ חייב בא"י אם פרעתיך ודו"ק היטב ויש עוד להאריך אבל לא נפניתי כעת ולענין דינא נלפע"ד דכל שיש חרגמ"ה אף שרוצה ליתן כתובתה והיא אינה רוצית לא כפינן לי' וכמ"ש השב יעקב והנוב"י וכמה אחרונים ובפרט שיש לנו לצרף דישיבת ח"ל אינו מן המנין וכדעת איזה פוסקים כנלפע"ד. אלה דברי הכותב בנחיצה הדו"ש באהבה.