שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן כ״ו (ד׳)

והנה הרמב"ם כתב בפירוש המשנה שאם היא אומרת שאינו יורה כחץ יוצא ויתן כתובה ובשו"ת הגאון מוהרח"כ הנ"ל הקשה בשם גאון אחד אם הוא טוענת שאינו יורה כחץ ונאמנת לענין כתובה מכ"ש שנאמנת לענין מצות פ"ו א"כ למה יוציא והא גם מאשה אחרת לא יוליד והחמיר בקושיא זו ולא ידעתי קושיתו דמ"מ כשהוא טוענת בעינא חוטרא לידא יכולין לכופו שיוציא והוא יוכל לישא אשה שכבר הי' לה בנים לקיים השבת או שהיא עקרה רק שלא ישב בלא אשה וז"ב ופשוט והנה מה שנראה מדברי השו"ת הנ"ל שהרמב"ם מפרש כן המשנה והברייתא הנה במשנה ודאי א"א לפרש שהרי קתני לא יבטל וכשהיא טוענת וכו' שוב ל"ש שלא יבטל שהרי לא יוליד ורק על הברייתא שתני יוציא ויתן כתובה יוכל לפרש כן ובזה יהי' נכון מה שבמשנה תני רק לא יבטל ובברייתא תני יוציא ויתן כתובה והאריך שם הגאון ולפמ"ש יוכל לומר דהברייתא מיירי שטוענת שאינו י"כ ולכך יוציא ויתן כתובה והוא יקח אשה שכבר ילדה או עקרה ומוכרח להוציא דאף דאשה לא מפקדא מ"מ טוענת בעינא חוטרא לידא וכמבואר בסי' קנ"ד שם ועיין ב"ש סי' מ"ב ובזה יש מקום ליישב מה שהקשיתי בהא דפריך שמא היא לא זכתה והקשיתי דהו"ל א"י אם פרעתיך דחייב ולפמ"ש י"ל כיון דהוא אינו בקי ביורה כחץ וא"כ הו"ל א"י אם פרעתיך במקום דלא הוי לי' למידע ופטור כמבואר בפוסקים ושפיר פריך ומה דאמרו שמא לא זכה להבנות היינו דשמא לכך לא יורה כחץ שלא זכה להבנות ממנה ובאחרת יהי' יורה כחץ ובזה מיושב עוד הפעם מה שהקשה הגאון הנ"ל דלמה יוציא והא גם באחרת לא יוליד ולפמ"ש א"ש דבאחרת יכול להיות שיוליד שיהיה יורה כחץ דהא היא לא טוענת שאין לו גבורת אנשים רק שאינו י"כ ויכול להיות מפני שלא זכה להבנות ממנה לכך אינו יורה כחץ ודוק.