שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן כ״ו

שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה החריף והשנון מוה' יהושע ני' אבד"ק סאקלוב. מכתבו הגיעני בש"ק העבר והנה הב"ד הביאה כמה מכתבים ובכ"ז אמרתי לתת לו משפט הקדימה ליחד מכתבי אליו והנה שאלתו באיש אחד שנשא אשה ושהה עמה יותר מעשרים שנה ולא ילדה והאשה כבר בא' בשנים ובדרך הטבע א"א שתלד והוא רוצה לגרשה והיא אינה רוצית והוא רוצה לגרשה וליתן לה כתובתה וכבר הוא פרוש ממנה זה שנה וע"ז שאלתו אם יוכל לגרשה בע"כ או לקחת אחרת עלי' וע"ז הביא מע"ל דברי הב"ש סי' קנ"ד ס"ק ל"ה דיכול לגרשה ואין בזה משום חרגמ"ה ובאמת שהשב יעקב חולק על הב"ש ודעתו ששייך חרגמ"ח וכן הסכים בשו"ת נוב"י קמא סי' א' ובבתרא סי' ק"ב חלק אהע"ז וכמה אחרונים האריכו בזה ובאמת יש עוד סניפין להחמיר ע"פ שיטת הפוסקים דבחוץ לארץ אין עולה מן המנין וכמו שהובא בטור סי' קנ"ד דעה זו ואף דהרא"ש ובש"ע לא הזכיר כלל מזה מ"מ לסניף מיהא הוה וע' בנוב"י מהד"ת סי' ק"ב הנ"ל והנה מעלתו הביא שו"ת הגאון מוהרח"כ דבסוף ספרו נדפס בשם אחד קדוש שכתב דכל שהבעל רוצה לגרש ולתת הכתובה שוב הוא אינו מבטל א"כ שוב א"י לכוף אותה דהוא אינה מצווית על פ"ו והבעל מה בידו לעשות והביא ראיה מאברהם אבינו דאברהם שהה עם שרה והגר יותר מי"ב שנים ואף דאברהם אולי נשבע לשרה שלא יגרשנה כמו שעשה יעקב ונשבע ללבן אבל על שרה קשיא ומה לא הנחה אותו וע"כ כיון שהיא אינה מצוות ואברהם רצה ורק שהיא לא רצתה שוב היא אינה מחויבת להנחו ע"ש שהאריך והנה מע"ל כתב דלפי מה דאמרו ביבמות ד' מ"ה כי תנא האי להשלים עיין רש"י דאם הי' להזקן בן אחד וכאן שהבטיח מלאך להגר הרבה ארבה את זרעך עכ"פ מועיל להשלמה ודבריו תמוהים דמהגר בלא"ה ל"ק דכל שהוליד ילד אחד דאף שלא קיים מצות פ"ו אין כופין כמבו' בסי' קנ"ד ס' ו' בהג"ה ועיקר הקושיא משרה וגם לא שייך השלמה במה שהבטיח הקב"ה שתלד דא"כ כל שהבטיח לאברהם אף אם לא הוליד כלל זה עדיף מהשלמה וע"כ בענין פ"ו לא סגי בהבטחה וזה לא מקרי השלמה ודוקא כל שכבר נשלם היא דקיים הזקן וז"ב ופשוט.