הנה ל"ד לשם דשם תלוי ביד כהה וא"כ כל שנוכל לומר דהשמאל של כל אדם הוא כהה גם בו אף מעט א"כ בוודאי יניח בשמאל כל אדם דבעינן יד כהה אבל כאן גז"כ דבעי ימין וא"כ כל שהוא עוקר רגליו בראש הוא ימין דידי' ולא תלינן באיזה סבה בא לו האיטרות ועכ"פ במה שהיא ימין דידי' בו תלינן והארכתי בזה בתשובה ל"ק פודהייץ להרב ה"ג אב"ד דשם ואין הזמן מסכים להעתיק לו כל מה שפלפלתי שם ובפרט שאין המעשה שוה ומגמר בעתיקי קשה וע"כ אכתוב פה חדשות כפי מה שעלתה מצודתי היום אך גוף סברתו שכל שהיא מחמת חולי ויוכל להרפא וגם לרבי דפוסל בשביל כחישותא בימין היינו באם כל כוחו וסמיכתו בשמאל אבל בנ"ד שיש לנו סברה טובה לתלות עקירתו בשמאל משום שנתכווצו גידיו ואינו עומד על הארץ כ"כ כמו הימין לכך עוקר תיכף זה הרגל הנה הסברא נכונה ואני אוסיף על דבריו דכל שהוא בתולדה שייך למימר דמקריא איטר אבל מחמת חולי ל"ש איטר אבל מהדג"מ באו"ח סי' ל"ב לא משמע כן ואדרבא אטר מחמת חולי גרע טפי והארכתי בזה לק' פודהייץ אמנם כעת האיר ד' עיני ומצאתי ברש"י בשופטים בסימן ג' בפסוק אהוד בן גרא בן הימיני איש איטר יד ימיני כתב רש"י תרגם יונתן גבר גמיד יד ימינו וכל גמיד לשון ארמי דבר כווץ מחמת חולי לא הי' שולט ביד ימין ובלשון עברי איטר אטום כמו אל תאטר באר פיה אטום ביד ימין שלא הי' שולט בה ולפע"ד בזה נחלקו העברי והתרגום דלהעברי אין איטר רק אם נברא כו בתולדה ואין שום חולי בימין רק שבריאתו הוא בשמאל כמ"ש בבכורות לרבנן ולהתרגום אף שנכווץ מחמת חולי ג"כ מיקרי איטר ולפע"ד פירוש העברי היא עיקר דהרי בשופטים כ' מבואר שנבחרו מבנימין שבע מאות איש בחור איטר יד ימינו והרי היו גיבורי חיל כמ"ש שם קולע אל השערה ולא יחטא אלמא שלא הי' חולי ביד ימינם כ"א בתולדה הי' הבריאות שלהם בשמאל וברש"י סי' כ' לא הביאו כלל פירוש של התרגום יונתן כלל רק לפירוש העברי הרי מבואר דאיטר מיקרי רק מי שהוא בתולדה ומזה ראי' גם לרבנן דרבי בבכורות שם דלרבי עכ"פ חולי יש בימין וא"כ לא היו כ"כ גבורי חיל ועכ"פ יש לסברת מעל"ת ולפי מה שהסברתי סברתו מקום בזה.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן כ״ה (ב׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
