והנה בהא דאמרו ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה קשה לי הא לרש"י לשיטתו בשעת ביעורו דהיינו לאחר זמן אסורו השבתתו בכל דבר כמ"ש רש"י בפסחים י"ב וכמדומה שכבר הארכתי בזה בתשובה אך י"ל דזה לפי המסקנא דמבערין מעיו"ט א"כ יש חלק בין שעת ביעורו לאחר זמן איסורו אבל אם נימא דתשביתו ביו"ט א"כ תמיד הוא לאחר זמן איסורו וע"כ דלר"י דס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה ע"כ לאחר זמן ביעורו הוא והיינו בשעת ביעורו וז"ב והנה רש"י פירש בדף ד' דלכך מה"ת בביטול סגי מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו ולכאורה קשה למ"ד השבתתו בכל דבר א"כ לא מצי כתיב תבערו דהי' משמע שריפה דוקא וצ"ל דכיון דמה"ה בביטול בעלמא סגי א"כ ע"כ לאו דוקא שריפה דהא בביטול סגי וכבר הקשה כן הפ"י דאם סגי בביטול יהי' שחיקה וזריה לרוח כמו ביטול.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רכ״ג (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.