ובזה מיושב היטב קושית הפ"י דהנה אם נימא דתשביתו היינו ביו"ט עכ"פ ל"ש דהוה משהה ע"מ לבערו דז"א דהא באמת שני דברים א"ב של אדם רק שעשאן הכתוב כאלו הן ברשותו לעבור עליו בב"י ולפ"ז זהו לענין שיעבור עליו אבל לענין דיהיה מקרי משהה ע"מ לבערו כל דל"מ לשרפו ביו"ט פשיטא דהוה כמו ביטלו בידים דהא אם הי' עובר בב"י והי' מוכר החמץ באופן שא"י להשבית ולקיים או שנגנב מידו שוב אינו מקרי משהה ע"מ לבערו וה"ה בזה דהא באמת אינו ברשותו של אדם רק דעשאן הכתוב כאלו הן ברשותו ועכ"פ לענין זה דיהי' מקרי משהה ע"מ לבערו זה א"א אך ז"א כיון דמצוה לשרפו ומקיים העשה א"כ ע"כ הוה כשלו וממילא הוה משהה ע"מ לבערו ומעתה כאן דבאמת אסור לשרוף ולבטל בפירור וזורה לרוח דאחשביה למלאכה א"כ כל מה שעושה הוא אסור כעת וא"כ כעת אין החמץ ברשותו ואין בידו להיות מקרי משהה ע"מ לבערו ושוב יוכל לשרוף ג"כ דהא יש עשה ול"ת ובעת שמקיים השריפה הוא מקיים הל"ת דהא לא נקרא משהה ע"מ לבערו בזה ודו"ק היטב כי הוא עצה עמוקה דאטו אם ימכור או יגנב החמץ ונמצא אח"כ לא יעבור על הלאו אף דדעתו ע"מ לבערו דהא כל דאין בידו לבערו ולא שום דבר ממילא הוה כנאבד החמץ דבאמת אינו ברשותו של אדם ודו"ק היטב ובמ"ש יש לישב הא דאמרו בפסחים ל"ב אם אמרת בתרומה טמאה דאית ליה בה היתר הסקה תאמר בתרומת חמץ שאין לו בה שום היתר אכילה וע"ז הקשה אותי תלמידי כמר סענדר ני' דהא התוס' כתבו בעצמם בדף ה' דלאחר שנעשה אפר וגחלים מותר ומה דלא יסיק בו תנור וכיריים הוא רק מדרבנן והרי שיטת רש"י בחולין דף ד' ובתוס' שם דכל דאין איסורו רק מדרבנן יש דמים לחמץ בפסח אם יחליפנו וא"כ שוב יש לו היתר הסקה ולפמ"ש א"ש דהרי כאן דכ"ז שהוא בעין אסור בהנאה א"כ שוב זה האוכלו אינו מתחייב דלכשישרוף ונעשה אפר וגחלים כל הקודם בהם זכה ומה"ט כתב הריטב"א דאסור לקדש בו אשה דלאחר שישרף ונעש' אפר לא מחמת המקדש היא זוכה ומכ"ש שלא יתחייב האוכל תרומת חמץ וז"ב ודו"ק והנה הנו"ב סי' ט"ו הקשה איך למדו מקלקל בחבורה דחייב מדכתיב בב"כ באש תשרף דלמא שאני התם דלכך מקלקל חייב מדאחשבי' למלאכה ולא הבינותי דבשלמא בשריפת קדשים דא"צ רק ביעור ול"צ לכתוב במה מבערו רק מדכתיב באש תשרף ש"מ אחשביה אבל בב"כ הא צריך לכתוב דדינה בשריפה ולא בשאר מיתות ובזה אין מקום לקושייתם מחמץ דלרבנן דמצותה בכ"ד וא"כ אין ראיה דהא כתיב תשביתו והיינו ביעור בכל דבר שמבערו ול"ק מידי ודו"ק. תם ונשלם חלק שלישי שבח לאל בורא עולם.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רכ״ג (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
