ודרך אגב אומר במה דהקשה הר"ן בנדרים דף נ"ב על הרי"ף בפת שאפאה עם הצלי דהוה דבר שיל"מ והקשה מהא דאמרו ביבמות פ"א אי לכהן משרי שרי ואי לישראל לעולם אסור וע"ז אמר הרב החריף מו"ה מאיר ברא"ם ני' לישב ע"פ מ"ש הריטב"א בחידושיו לנדרים הנדפס בפ"ב בסוגיא דבר פדא דף י"ז דכל דבר שמותר לדידי' אף דנאסר לגבי אחרים פקע בכדי ול"ד להקדש ולאשה דמותרת לבעלה או להקדש ולכ"ע אסור דשם ענין ההקדש הוא כך דזה ענין ההקדש שלדידי' מותרת והוא ענין הקדש או קידושין ע"ש ולפ"ז ל"ד לפת שאפאה עם הצלי דשם מה שמותר לכהן הוא לפי שהיא חתיכת חטאת וא"כ זה שמותר לכהן הוא האוסר לכ"ע ול"ש דבר שיל"מ דאדרבא זהו האיסור משא"כ בפת שאפאה עם הצלי דכל שיש לו היתר לבשר הו"ל דבר שיל"מ ודו"ק היטב ודפח"ח ויפה כוון וכמדומה לי שגם אני כתבתי בזה אלא שלא ידעתי מקומו.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רכ״א (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.