שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רי״ח (ב׳)

ובזה נראה לי לפרש הא דאמרו במכות דף ה' דאר"י בן טבאי אראה בנחמה אם לא הרגתי עד זומם ור"ש ב"ש א"ל ששפך דם נקי שאין העדים ניזומים עד שיהרגו שניהם והוא תמוה מאד דבמה טעה ח"ו ר"י בן טבאי כ"כ להרוג כשלא הוזם רק אחד והלא מקרא מפורש הוא דבעינן שיזימו שניהם דכתיב והנה עד שקר העד וכפירש"י ולפמ"ש א"ש דשם הזימו אחד והכחישו אחד ולכך סבר ר"י בן טבאי דבכה"ג ודאי נאמנים האחרונים וע"ז א"ל רשב"ש דגזה"כ הוא שיהי' ניזומים ובזה שפיר יליף מוהנה עד שקר העד דבעינן שיוסרה גופן של עדות כדדרשו לעיל ע"א שם ומכאן הוציא רבינו דינו דהכחשה עם הזמה לא מועיל ועיין בלח"מ שם וז"ב עכ"פ בגוף הדין נראה דהדבר ברור דבכה"ג ל"מ ונסתייע דברי רבינו בהכחשה והזמה סייע גדול והלח"מ נדחק שם מאין מוציאו ולפמ"ש א"ש ודו"ק ויש להאריך עפ"ז במכות דף ג' גבי עד זומם משלם לפי חלקו ולא מוקי בכה"ג דהאחד ניזום והאחד נכחש אבל לפמ"ש דבכה"ג לא מקרי עד שקר העד א"ש ובזה הן נסתר מחמתו קושית הנו"ב מהד"ק חלק אהע"ז סי' ע"ב על הריב"ש דלוקי כשאחד ניזום בפנים ואחד שלא בפני' דעכ"פ נפסל לעדות ולפמ"ש בכה"ג לא מקרי עד שקר העד לענין שיהי' העדות בטל ודו"ק. והנה שמעתי אומרים בשם הרשב"ם שהקשה דהיאך שייך בעדים זוממי זוממין דהא יכולין לומר דלא רצו לחייב העדים מיתה רק שרצו לפטור ההורג ממיתה ותירץ דהי' יכולים להזים רק אחד בלבד והנה לא ראיתי זאת בשום מקום ברשב"ם אמנם אם קבלה הוא נקבל. והנה הרב הגאון מוה' חיים אליעזר וואקס אבד"ק טארניגראד נ"י כתב דמשמע בשם הרשב"ם קושיא זו ותירוצה כמ"ש וע"ז שמע בשם גדול אחד שהקשה בהא דאמרו במכות דף ה' באו שנים ואמרו בחד בשבתא קטיל נפשא ובאו שנים אחרים והזימום ואמרו דבתרי בשבתא קטל נפשא דחייבין מיתה דבעדנא דקא מסהדי לאו בר קטלא הי' ע"ש והקשה דכאן יקשה דלמ"ד מכאן ולהבא הוא נפסל וא"כ ליתא בזוממין את הזוממין דאם יזימו אותם יאמרו דלא באו להרוג את העדים רק לפטור את ההורג משום דמכאן ולהבא הוא נפסל ואכתי על אחד בשבת מהמני דעמם הי' ולא נהרג הרוצח ומ"ש דגם בתרי לא הרג דהיינו עמנו הייתם דהיינו שלא להרוג את הרוצח גם בשביל דהרג בתרי בשבתא אבל לעולם דלא באו להרוג עדים וא"ל דא"כ הי' להם להזים חד דז"א דא"כ הי' הורגין את הרוצח דכל הטעם דמכאן ולהבא הוא נפסל הוא משום דחידוש הוא דמה חזית דצמיתי להני אבל כשלא הזימו רק חד א"כ הי' נאמנים בדין כדאמרו כגון דאסהידי תרי בחד ושוב הי' הרוצח נהרג מחמת העדים הראשונים [וקושיתו צ"ל ע"כ משום דרבא אמרה להאי מימרא במכות שם והוא ס"ל דמכאן ולהבא הוא נפסל דאל"כ אין התחלה לקושיא כמובן] עוד הקשה הרב מטרניגראד בעצמו מהא דאמרו במכות שם ע"ב דר"ש אומר מה שנים אינם נהרגים עד שיהי' שניהם זוממין אף שלשה אינם נהרגין עד שיהי' כל השלשה זוממין ור"ע אומר דאתי לשלשה שאם נמצא אחד מהם קרוב או פסול דבטל כל העדות וקשה מהיכן מוכח זאת וא"ל משום דאל"כ למה לי ע"פ שלשה כיון דבשנים ג"כ נהרג דז"א דהא כאן קשה דלמא אדרבא בשלשה סגי כשיהי' השנים ניזומים וגם אינו נפסל משום קרוב או פסול וא"כ לכך אצטריך קרא דע"פ שלשה דאל"כ ה"א דבשלשה גרע דכאן שייך הקושיא דליתא בזוממי זוממין דל"ש לומר דהא יכלו להזים רק אחד דאם הי' מזימין רק אחד אז הי' נשארים שנים דלא הי' נפסלין משום קאו"פ ואם יזומו שנים שוב הי' הורגין את הרוצח והו"ל עדות שאילה"ז דיכלו לומר לפטור הרוצח באנו ולכך אצטריך ע"פ שלשה ומהיכן מוכח דינו דר"ש ור"ע וע"כ דליתניהו לדברי הרשב"ם ובאמת שע"פ דברי רשב"ם דברי חכמה הם ולפמ"ש לק"מ דהי' יכולים להזים אחד ולהכחיש אחד ושוב לא הי' הורגין הרוצח וגם העדים לא הי' הורגין אותן שלא הוזמו רק הוכחשו וגם בהך דאסהידו בתרי בשבתא ג"כ לא הי' נפסלים למפרע דבאמת לא הוזם רק אחד מהם ואין עליו דין הזמה והשני הכחישו בלבד והו"ל תרי ותרי ובכה"ג אף למ"ד דבאכילה דאתכחיש אתכחיש ובמה דלא אתכחיש לא אתכחיש כאן דנתכחשו לגבי שני ואינם נאמנים בעדות זו שוב גם לגבי עד שהזימו לא נפסלו רק מכאן ולהבא ודו"ק ובאמת שגוף דברי הרשב"ם תמוהים לכאורה דהו"מ לתרץ דלכך לא יכלו לומר לפטור הרוצח באנו דא"כ הי' להם להכחיש בלבד והי' נפטר הרוצח והעדים וצ"ל דלר"ח דאמר בהדי סהדי שקרי למה לי מקשה דלגבי' לא הי' רוצים האחרים לפסול עצמם אבל להזים ולהכחיש דלא הי' נפסלים שפיר הי' יכולים לעשות ודו"ק ובאמת לשיטת הרמב"ם דהכחשה והזמה ביחד לא מקרי הזמה א"כ יש לישב קושית הרשב"ם דאם לפטור את הרוצח באו הי' להם להכחיש ולהזים ביחד ולא הי' מקרי רק הכחשה אך כ"ז לפלפולא אבל בגוף היסוד שבנה הגדול הנ"ל על קושית הרשב"ם באמת אין התחלה לקושית הרשב"ם דכבר כיילי לנו רבותינו בעלי התו' בסנהדרין דף ט' דכל דא"א להיות זה בלי זה ל"ש לומר דע"ז לבד באנו א"כ גם כאן היאך יאמרו דרק לפטור הרוצח באנו דאם לא יאמנו דבריהם לענין העדים גם הרוצח לא יפטר ואם יאמנו לגבי הרוצח ע"כ משום שהעדים נאמנים א"כ גם העדים יהרגו והנה רציתי לחתור היבשה ולומר די"ל דאולי טעו בזה דחשבו כיון דעדים זוממין חדוש ומה חזית דציית להני ציית להני וא"כ חשבו דאין נאמנים שני הכתות גם יחד והו"ל ספק ומספק לא קטלינן לא לגברא ולא להעדים וכעין שכתבו התוס' דסברו דחבר צריך התראה ובזה מיושב היטב קושית הגדול הנ"ל מתרי דאמרו בחד בשבא קטל נפשא ותרי אמרו דעמנו הייתם ובתרי בשבתא קטל נפשא דשפיר איתא בזוממי זוממין דא"ל שהזוממי זוממין יוכלו לומר שלא באו רק לפטור הרוצח דז"א דכאן יקשה דהא א"א להיות זה בלי זה וכאן לא שייך לומר דחשבו שאינם נאמנים שניהם גם יחד דא"כ למה באו כלל דהא הרוצח לא יהרג גם בעדים הראשונים שהזימו ואמרו דבתרי בשבתא קטל נפשא דהא הם הזימו הראשונים ושניהם נתכחשו ושוב לא הי' נאמנים כלל לא כמו שהעידו הראשונים שבחד בשבת נתכחשו מהשנים והשנים מהראשונים ולמה העידו כלל וע"כ דרצו להרוג עדים המזימים ושוב משכחת לה גם זוממי זוממין שיהרגו ובזה יש לישב קושית הרב מטרניגראד דא"א לומר דבשלשה לא יהי' נהרגים דהו"ל עדות שאילה"ז דיאמרו רק לפטור הרוצח באנו דז"א דהא א"א להיות זה בלא זה ואם סברו דאינם נאמנים שתי הכתות דז"א דאם נימא דלהס"ד אם לא הזימו השלישי נשאר כשרים ול"ש קאו"פ שוב פשיטא דנאמנים השלשה יותר משנים דגם תרי כמאה לא נלמד רק ממה דכתיב עדים ואם לא כתיב ע"פ שלשה עדים וה"א דתרי לא נחשבו רק כתרי בלבד אז לא הי' נאמנים ודו"ק היטב.