שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רי״ח (י״א)

ודרך אגב אזכיר מה דקשה לי טובא מדי עברי בסוגיא הלז דפריך הש"ס שם סוף סוף כי קא כייל לעשרון קא כייל ומשני רבה ור"י דאמרי תרוייהו לכמות שהן היתה משערינן והרי אח"כ פליגי גבי בשר העגל שנתפח דרב' ור"ח ור"י ס"ל דכמות שהן משערינן וכפי הנראה ברמב"ם פ"ז מטומאת אוכלין ה"ט דס"ל דכמות שהן משערין ואמאי פסק כאן דלכמות שהן משערין אבל באמת המעיין בעין פקוח בדברי רבינו בפ"ט ממעה"ק הי"ח ימצא כי פסק באמת דעיקר משערין כמות שהוא עתה שי"ל שאעפ"י שסופה להיות חסירה או יתירה מפני השאור אין משגיחין אלא על מדתה שהוא עתה והיינו דכמות שהן משערין והלח"מ הרגיש שם במ"ש אעפ"י שסופה ובש"ס לא אמרי כן ולפמ"ש ספרא דייקנא כתבי' דרבינו אזיל לשיטתו דס"ל ופסק דכמות שהן משערין וא"כ שוב צריך לכתוב בלשון אחרת והש"ס פירש אליבא דרבה ור"י דס"ל דלכמות שהן משערין ועיין בפירוש המשנה דנראה דפסק דלא כר' יהודה ע"ש ודו"ק ועיין בב"י או"ח סי' תנ"ו שהאריך במה שנסתפק הרא"ש אי משערין החלה כפי שיעור התבואה או כפי שיעור הקמח שנתפח הקמח יותר מהתבואה ולא ידעתי למה לא הזכיר כלל מהש"ס מנחות הנ"ל דמספקינן בבשר שנתפח אי משערין כמו שהי' מקודם או כמות שהוא עכשיו ועיין בש"ס שם שהקשה מהא דקתני וכן בפיגול וכן בנותר א"א בשלמא דאורייתא היינו דאיכא פיגול ונותר אלא אי אמרת דרבנן פיגול ונותר דרבנן מי איכא וצ"ע לפע"ד כיון דרבנן אמרו שמטמא דאזלינן בתר השתא דהוא נפוח ויש בו כזית וא"כ למה לא יהיה חייב כרת וכעין דאמרו בגיטין דף נ"ה אחיכו עלה כרת דרבנן מי איכא ומשני דכל דאוקמא רבנן ברשותי' חייב כרת וה"ה בזה כל דרבנן שערו דאזלינ' בתר הנפח שוב הוה כמו אכל פיגול ונותר כשיעור זית והרי המלמ"ל נסתפק בכה"ג בכמה מקומות אי ע"י דרבנן נתחייב מן התורה וכמ"ש בפ"ז מתרומות ומכ"ש בזה דע"י הנפח יש בו כזית ואולי יש לחלק כיון דאם חזר לכמות שהי' הוה כמו שהי' וא"כ ל"ש כרת דבאמת אין בו כשיעור בעצם ורק שע"י הנפח משערין וקמי שמיא גליא דאין בו כשיעור ודו"ק ועדיין צ"ע ומצאתי בחידושי רשב"א בשבת דף צ"א שכתב דבר נפלא לישב קושית הרמב"ן והיא קושית התוס' דאמאי משערין לענין שבת כמות שתפחה והא באיסורין קי"ל דמדאורייתא כמות שהן משערין וכתב הוא דשאני איסורין דמ"מ לא נהנה בכזית וא"כ מה מועיל מה שתפח מ"מ אין בו כזית משא"כ בהוצאה דעכ"פ הוציא כזית ע"ש וא"כ לענין פיגול ונותר מ"מ אין בו כזית מן התורה וז"ב ועיין בפ"ד מאבות הטומאה הלכה י"ג מ"ש הכ"מ בשם הר"י קורקוס ולדברי הרשב"א א"ש ועיין חק נתן להרב מוהר"נ הספרדי שהרגיש בזה בחידושיו למנחות שם ועכ"פ מה שהקשיתי למעלה דברי הרמב"ם אהדדי ראיתי דל"ק דרק מדרבנן משערין כמו שהוא עתה משא"כ מן התורה משערין כמו שהי' ולכך רבה ור"י לא נחלטו במחלוקת ר"י ור"ל הנ"ל דשם קאי על שיעור עישרון דתוד' ועי' שער אפרים בחלק י"ד סי' נ"א מ"ש בזה ודו"ק היטב ורבה בעצמו מפרש למלתא כן דמחלוקתם הוא רק בצמק וחזר ותפח אי אמרינן יש דיחוי באיסורין ולכך פירש רבה לעיל דמשערין לכמות שהן משום דעכ"פ לענין עשרון הו"ל חסר ויתר דכמות שהן אינו רק מדרבנן.