שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רי״ח

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

נסתפקתי בהא דקי"ל דבהכחשה הוה תרי ותרי ורק בהזמה גזה"כ דאחרונים נאמנים היאך הדין בלא הוזם רק עד אחד כגון שהמזימין לא הזימו רק לאחד שא"ל עמנו היית ולהשני הכחישו שהם אמרו שבמקום פלוני הרג זה את זה ובאו המזימין ואמרו לאחד עמנו היית ולהשני טענו שראו את הנהרג חי באותו שעה או אח"כ וכדומה דבשלמא כשמכחישין לשניהם אמרינן דתרי ותרי נינהו אבל כאן דלאחד הזימו ולאותו אחר ודאי נאמנים דמלבד דבהזמה נאמנים שנים האחרונים אף גם דהם שנים נגד אחד האחר עדן לא נפסל בהזמתו של הני כמבואר בחו"מ סי' כ"ט דהעד שאומר פלוני היה עמי ואותו אחר מכחישו דלא היה הכחשה דאין אדם מדקדק מי היה עמו ולפ"ז לא נשאר רק השני לבד א"כ נאמנים שנים להכחישו דמקרי תרי נגד אחד וכאשר חשבתי בזה נזכרתי מדברת התוס' בב"ק דף ע"ג ובסנהדרין דף כ"ז שם באו באורך יותר דלא גרסו ואסהידו בי תרי בחד ובי תרי בחד דהו"ל תרי כמאה ורק דאסהידו בי תרי בחד ותו לא שלא הוזם רק אחד ודבריהם תמוהים כמ"ש מהרש"ל והמהרש"א שם דממנ"פ אם ראו כאחד מחלון אחד כי הוזם רק אחד אכתי הו"ל תרי ותרי ואי לא ראו מחלון אחד א"כ אין התחלה להקושיא דל"ש תרי כמאה ולפמ"ש י"ל דמיירי דאחד הוזם ואחד הוכחש דאז ל"ש תרי כמאה דבשלמא כשהוזמו השנים אף שהוזם כל אחד מתרי מ"מ הו"ל תרי כמאה דל"ש שלא הקפיד מי היה עמו כיון דגם הוא לא הי' שם וא"כ הו"ל תרי שאומרים שהי' שם ותרי מזימין אותם והרי שנים הראשונים הם כמאה אבל כשלא הזימו רק לאחד וא"כ לענין זה ל"ש תרי כמאה דלא נפסל בשעת מעשה דהמעשה הי' יכול להיות אמת דאין אדם מקפיד לדעת מי הי' עמו וא"כ כיון שנשאר יחידי שוב נאמנים בהכחשתו דהו"ל תרי נגד חד וז"ב מאד וא"ל דא"כ אמאי עדים זוממים חידוש יהי' נאמנים במיגו דהזימו רק לאחד ולאחד הכחישו דז"א דשייכי כל תירוצ' התוס' בב"ק דף ע"ב שם ד"ה אין לך ומיושב ג"כ קושית התוס' בסנהדרין שם דנקט עד זומם ע"ש אבל אחר העיון נראה דבכה"ג אינם נאמנים האחרונים דלפי מה שחידש הרמב"ם פח"י מעדות דעדים זוממין לא מקרי רק כשהזמה לבד אבל כל שיש הכחשה עם הזמה לא וא"כ כאן שיש הכחשה עם הזמה ל"מ ואף לפי חלוקו של המהר"י בן לב הובא בלח"מ פח"י שם וגם לחלוקו של הלח"מ בעצמו זה דוקא אם שניהם הוזמו והוכחשו אבל באחד הוזם ואחד הוכחש לדעתו כ"ע מודו דאינן נאמנים רק בהזמה ולא בהכחשה מגזה"כ שאין העדים זוממים ניזומים רק כשהוזמו השנים ולא בהוזם אחד.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.