שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רט״ז (ב׳)

ובזה י"ל הא דפריך הש"ס נטרפה דעתה היינו שוטה ומשני שנטרפה ע"י חולי וקשה מה נ"מ אם ע"י חולי או שאר שוטה סוף סוף יכולה להבדק ע"י פקחות ולפמ"ש א"ש דקמ"לן דגם נטרף ע"י חולה הו"ל כשוטה גמורה ואין בו דעת לשאול ובזה ישבתי מה דהקשה זה רבות בשנים הרב הגאון מ' ישעי' שור נ"י אבד"ק יאס דהרמב"ם פ"ד ממשכב הביא המשנה כלשונה וחשיב גם נטרפה ע"י חולי ובהלכות א"ב פ"ח לא הזכיר נטרפה דעתו ולפמ"ש א"ש דלענין תרומה שפיר אצטרך לאשמעינין גם נטרפה ע"י חולי הוא ג"כ כשוטה גמורה אבל כל לבעלה חולין ל"ח למעל"ע גם ב"ה מודים דדי' שעתה ולכך לא הזכיר. הדרן לדוכתא דגם לדידן מה דאשה שיש לה ווסת א"צ בדיקה לבעלה הוא משום דווסתות דרבנן והיינו משום דחזקת דם שבא בהרגשה וכל שלא הרגישה טהורה אבל בשוטה דלאו בנות הרגשה נינהו לא מועיל מה שהפקחות בודקות אותה דניהו דאף דהרמב"ם פ"ח מאס"ב הט"ו ובטוש"ע ס' קצ"ו כתבו דחרשת ושוטה צריכות פקחות לבדוק אותן וקובעת לה ווסת ואח"כ מותרת לבעליהן באמת שזה תימא דבמשנה לא נזכר רק לתרומה וכבר כתבתי הטעם אבל לא נזכר לענין אסור אמנם אף אם נימא דגם לענין אסור סמכינין אווסתות דרבנן ולא חיישינין שמא ארגשה ולאו אדעתא אמנם זה כשכבר תקנו לה ווסת שלשה פעמים ואח"כ יהי' מותרות לבעליהן אבל משוגעת ונטרפה דעתה ומכה כל רואי' והאיך יוכלו להעמיד פקחות ולבדוק אותה ולקבוע לה ווסת דלמא ע"י טרוף דעתה תקלקל עצמה ולכך לא מועיל פקחת ובזה י"ל מה שהשמיטו נטרפה דעתה דבנטרפה דעתה לא מועיל עכ"פ בנ"ד אני מסכים והולך להיתרה כדבר האמור למעלה. עוד נ"ל בישוב קושיתו דהנה כבר נודע מ"ש הפוסקים וב"י בס' קצ"ו שהבדיקה לחורין וסדקין עד מקום שאבר התשמיש מגיע קשה מאד ואמנם באמת א"צ לבדוק עד מקום שהשמש דש אלא בחורין וסדקין כפי כחה ושכלה כמ"ש הב"י בס' קצ"ו בשם הרבה פוסקים וע' בב"ח שם ובסימן קצ"ב ולפ"ז לכאורה קשה דזה בפקחות בודקת עצמה כפי כחה ושכלה אבל שוטה האיך תסמוך עלי' אמנם גם בשוטה אם גדול עומד ע"ג ומזהירות ומלמדות אותן מועיל וע' בחולין דף י"ב דגם בשוטה מהני גדול עומד על גביו ע"ש וזהו ענין שאמרו נשים נבדקות ע"י פקחות והיינו שמלמדות ובודקת וגם בחרשת מרמזת להן אך לפ"ז בנטרפה דעתה שאין שומעת לקול המלמדות ומזהירות אותה האיך נבדקות וצ"ל דלענין תרומה שוב הוי כשוטה שאין בו דעת לשאול ולפ"ז לגבי בעלה הנוגע בה שוב לא מועיל כל שהבעל יודע והוי כטומאה תבא ע"י אדם וז"ב.