שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן רט״ו (ה׳)

והנה בהא דאמרו בברכות דף נו"ן הא דתני בולען במשקין והביא הרא"ש בשם הר"ח דאדחו להו מתורת משקין שאינם ראויים לשתות לכל אדם לכך בולען בלא ברכה ולכאורה תימה דמשמע תיכף בבואו לתוך פיו בטל להו מתורת משקה וכאן משמע דדוקא במעיה בטלים ולא בפיו וכ"כ התוס' וצ"ל דלענין טומאה ודאי לא בטלי רק מתורת ברכה אדחי להו ע"ש ודו"ק ועיין כתובות דף למ"ד גבי זר שבלע משקין דמשמע דמשעה שבלע בפיו שוב אינם ראויים עוד וזה ראיה להר"ח ועיין בשטה שם. ודרך אגב אזכיר מה דק"ל טובא בהא דאמרו ביומא ב' וחגיגה כ"ג ובפרה פ"ג מ"ז דמטמאים היו את הכהן השורף את הפרה להוציא מלבן של צדוקים שהי' אומרים במעורבי' השמש היתה נעשית והביא הר"ש והתוס' בחגיגה שם דברי התוספתא במעשה בצדוקי שהי' רוצה לעשות במעורבי השמש ושמע ריב"ז וסמך ידו עליו וירד וטבל וכו' והרי הר"ש מביא שם משנה ד"ה שישמעאל בן פיאבי עשה במעורבי שמש והיה דן עליו שעשה יותר בקדושה וחכמים אמרו שישפוך כדי שלא להוציא לעז על פרות הראשונות ובאמת ע"ז יש לדון ועיין ג"ה סי' קכ"ה ס"ק ל"א ומ"ש שם על הגליון ולמה לא אמרו שאסור משום שמחזיק ידי הצדוקים והפושעים ח"ו שהיו אומרים במערובי שמש היתה נעשית וצע"ג. והנה דרך אגב אזכיר מה שנשאלתי מהרב מסקאהל במ"ש הרמב"ם פי"א מפרה משנה א' דלכך אם מצאה מכוסה פסול משום דרוב טמאים הן וע"ז הקשה דא"כ היאך אמר ובנדה תלינן באפר טהור והתוס' הקשה כן מחולין דף י' ותירוצם ל"ש לזה דאם רוב טמאין ל"ש לתלות באפר טהור ע"ש ובנדה דף ד' ולפע"ד לק"מ ואדרבא הרמב"ם מתרץ קושית התוס' דלענין חטאת כיון שעשו מעלה א"כ לענין חטאת רוב טמאים לגבי' אבל בשאר טומאות תלינן בו דם טהור וז"פ וברור: