שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״י (ו׳)

ובזה מיושב קושיית המהרש"א בחולין שם דא"כ גם אם נימא טעם כעיקר דאוריית' ג"כ קשה דהיה לו לגזור מינו או שא"מ ולפמ"ש א"ש דבטעם ל"ש במב"מ לגזור אטו שא"מ משא"כ בכזית בכדי א"פ וכעין זה תירץ המהרש"א בעצמו למעיין היטב ע"ש. אחר זמן רב מצאתי בר"ש פ"ב דטבול יום משנה ג' גבי מקפה שכתב דקופה וסאין מיירי בתרי מיני כגון חיטין ושעורין דנעשו קמח וא"א להבדילן והנה מזה משמע דס"ל קמח בקמח מקרי לח בלח מדכתב דאי אפשר להבדילן אך אח"כ כתב ועוד י"ל דע"כ במינו נימא כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא דלא בטיל ברוב' אע"ג דלא מנכר מדלא משני ההוא דקופות וסאין דבמינו מיירי והא דמשמע בר"פ התערובות דנו"ט ברוב לאו דאורייתא ל"ד לקופות וסאין דסתמייהו בחיטין ושעורין של תרומה איירי דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי ואי אכיל כזית בכדי א"פ חייב ול"ד למיעוט הנימוח ומתחבר עם הרוב ומתבטל ע"ש הנה ראיתי בזה שיטה חדשה דגם מב"מ כל שיש כזית בכא"פ לוקה וזה לא שמענו כלל והיינו בכה"ג שכל אחת בפ"ע ול"ש לומר דבטיל המיעוט ברוב ובכה"ג אי אכיל כזית בכדי א"פ חייב מה"ת והיא תימ' גדולה ובאמת גם מה שהבין דהא דאמרו בזבחים דף ע"ח דנותן טעם ברוב לאו דאוריית' הוא במב"מ גם זה אינו דרש"י פירש שם דהוא בשלא במינו ובמב"מ פשיט' דלאו דאוריית' גם בחולין דף צ"ט דפריך ונבטיל ברובא מיירי ג"כ במב"מ וליכא כזית בכא"פ גם זה לא קיי"ל כן רק דבמב"מ לכ"ע בטל ברוב והא דאמרו טעמו וממשו לוקין עליו וזהו כזית בכדי א"פ שפירש הר"ש דמיירי במב"מ וא"כ מבואר דכזית בכדי א"פ דאוריית' וכפי הנראה ע"ז תמך יסודתו אבל ר"ת ורבינו אליהו ור"י ט"ע כל אחד מפרש לפי דרכו וע"ש בתוס' חולין דף צ"ט ובע"ז דף ס"ז אבל אין גם אחד שיפרש כשיטת הר"ש וצע"ג שיטת הר"ש וגם שלא הובא ביתה יוסף ביו"ד סי' צ"ח וביש"ש פג"ה סי' מ"ו שיטה זו דיהי' משכחת כזית בכדי אכילת פרס דאוריית' במב"מ וסתמא אמרו מב"מ ברובא בטל עיין בר"ש שם ותמצא עוד הרבה דברים חדשים שצ"ע ואכ"ע.