שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ח (ט׳)

ובזה מיושב היטב קושיות התוס' דף למ"ד ד"ה שינוי שכתבו דמהך דסבתא משמע דאף דלא קני אלא מדרבנן משום תקנת השבים ג"כ יצא מה"ת ולפמ"ש א"ש דאדרבא אם לא עשו תקנת מריש מה"ת שוב הוה כמו שאולה כיון דהנגז יכול לקעקע כל הבירה ולכך ממנ"פ יצא והנה בהך סבתא לכאורה צ"ב במה דאמר ר"נ פעיתא הוא דא ואין לה אלא דמי עצים וקש' הא מ"מ אסור וניהו דעשו תקנת מריש אבל עכ"פ לאו משנת חסידים הוא אמנם לפע"ד נראה דבאמת ר"נ לא ידע כלל בתחל' שגזלו עבדי ריש גלותא עצים והיא רצתה לאחר סוכות שיחזירו לה העצים ואז שוב ממילא יהי' סוכה גזולה למפרע דהו"ל שינוי החוזר לברייתו ולכך אמרה רבנן ור"נ בסוכה גזולה הוו יתבו לזה אמר ר"נ פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים כיון דרבנן תקנו משום תקנת השבים שוב הוה למפרע שלהם ואין צריך להחזיר שאז יהי' למפרע חשש לעז שיתבו בסוכה גזולה ובזה נראה לפע"ד הא דאמרה אתתא דהו"ל לאבי' תלת מאה ותמני סרי עבדי ולא אשגחתי ביה וערש"י דקאי על אברהם והוא דחוק וגם אם נימא דאבי' ממש הי' שוב לא נודע מה ענינה לכאן ולפמ"ש דבאמת עבדי ר"ג גזלו עצים וא"כ הי' כאן מסתמא יאוש בעלים דהא ר"ג היו עשירים ובני אדם מיוראים כדאמרו בכתובות דף סמך שאני דבי ר"ג דלא הדרא בהו ופירש"י שהיו עשירים ומיוראים ולפ"ז היו כאן יאוש ושינוי משם ושינוי מעשה ובזה בוודאי מועיל אף בחוזר לברייתו ועתוס' ד"ה ולקני' וע"ז אמרה דגם לאביה היו כן כמה וכמה עבדים וא"כ היא לא מתיראה מהם וע"ז חידש ר"נ דגם אם לא הוה יאוש עכ"פ תקנת השבים שייך בזה וקנה מדרבנן אף בשינוי החוזר כמ"ש התוס' בד"ה ולקניה ודו"ק היטב.