ובזה מיושב היטב מה דאמר ר"נ להאי סבתא פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד וקשה ממנ"פ דהא היא צווחה דרבנן בסוכה גזולה הוי יתבי ומשמע שכבר ישבו בסוכה גזולה וא"כ לשיטת הבעל העיטור ע"כ שכבר נתנו הדמים קודם הסוכה דאל"כ לא יצאו מצות סוכה וא"כ קשה מה קאמר פעיתא היא אין לה אלא דמי עצים והא כבר נתנו לה ואמרו לה שאין לה אלא דמי עצים ואם לא נתנו דמים שוב באמת ישבו בתוכה גזולה וחלילה לרבנן דיהי' יושבים בסוכה גזולה ולא יצאו ידי מצוה והיא תימה רבה ולפמ"ש א"ש דבאמת כבר שלמו לה רק דהיא צווחת דעכ"פ מן התורה יתבו בסוכה גזולה וע"ז אמר כיון דאין לה אלא דמי עצים והיינו משום תקנת השבים גם מה"ת יצאו וז"ב ולפ"ז אין מקום לתוס' להקשות ממה דמועיל אלמא דקנין דרבנן מועיל דבאמת אינו מועיל בגזילה רק שם דאיכא תקנת השבים וע"כ דס"ל להתוס' דגם בזה שייך תקנת השבים וע"ז חידשו דבזה לא שייך תקנת השבים וא"ש דברי התוס' וגם בזה מיושב הקושיא דכל שא"י להחזיר הדמים שפיר עשו תקנת השבים בזה דמה יעשה כל שרצונו להחזיר ואינו יודע למי ישוב וז"ב ודו"ק.
שואל ומשיב מהדורא קמא · כלל ג׳ סימן ר״ח (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא קמא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.